בית המשפט המחוזי בירושלים דחה (ד', 21.2.07) את ערעורם של רוצחי השר רחבעם זאבי. הרוצחים טענו כי אין להעמידם לדין בישראל היות ונשפטו בגין עבירת הרצח ברשות הפלשתינית
נגד אדריכלי הרצח של השר זאבי, מ'גדי רחימה ועאהד ע'ולמה ורוצחיו, חמדי קורען ובאסל אסמאר, הוגשו כתבי אישום בעבירות של רצח וחברות בארגון טרור. עורכי הדין לאה צמל וריאד אניס, באי כוחם של הנאשמים, העלו בפני בית המשפט טענה של חוסר סמכות לשופטם בישראל, לפי דוקטרינת "הסיכון הכפול", לפיה הואיל וכבר נשפטו על הרצח ונגזר דינם ברשות הפלשתינית, לא ניתן להעמידם לדין בישראל.
טענתם של באי כוח הרוצחים נסמכת על העובדה כי ישראל לא החילה את המשפט הישראלי על תושבי הרשות שנידונים בבתי דין צבאיים. לפיכך, בנוגע לאישום ברצח השר זאבי "אין לבית המשפט סמכות לדון ... משום שזירת הרצח נמצאת בשטח הכבוש של מזרח ירושלים, שעליו חלים חוקים מיוחדים - דיני המשפט הבינלאומי הפומבי בכלל ודיני המלחמה בפרט".
יתרה מכך, לטענת באי כוח הרוצחים כל הליך משפטם בבית הדין של הרשות הפלסשתינית נבע כתוצאה ישירה מלחציה של ישראל לקיים משפט זה. לאור כך, רואים בה באי כוח הרוצחים כמי שבכוח הגישה את כתבי האישום נגדם. היות וכך, לשיטתם, אין המדינה יכולה להגיש כתבי אישום נוספים, באותה העבירה, לאחר שנשפטו לפי כתבי האישום שהוגשו נגדם לראשונה.
בית המשפט המחוזי בהרכב של שלושה שופטים, דחה את הערעור היות וההלכה היא כי בית המשפט בישראל דן על-פי הדין הפנימי של מדינת ישראל. לפי דין זה, המקום שבו נרצח השר זאבי הינו חלק משטחהּ של מדינת ישראל, וזאת על-פי הכרזתה של ירושלים כבירת ישראל. עוד ציין בית המשפט, כי "בהסכם הביניים בדבר הגדה המערבית נקבע כי למדינת ישראל נתונה סמכות שיפוט פלילית ייחודית על עבירות שנעשו בידי פלשתינים בשטח ישראל נגד ישראלים, או בגין מעשה שפגע באינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל".