"אלוהים, אני מרגישה נורא הלילה, דמעות של כעס, שבהן אני לא יכולה להילחם. אני אהיה האחרונה לעזור לך להבין, האם אתה חזק מספיק בשביל להיות הגבר שלי?" (תרגום חופשי מ"Strong Enough" של שריל קרואו)
אני לא יכולה להסביר מה גורם לגבר אחד להיות גברי יותר מאחר. הכל בעיני המתבונן, ועיני המתבונן, או המתבוננת, הן כל כך סובייקטיביות, כל כך קצרות רואי, רחוקות רואי, פוזלות, ומה לא?
כבר מזמן השכלתי להבין שאני צריכה גבר אמיתי, אבל התפתלתי בניסיון להסביר לו מה זה גבר אמיתי בעיני, ועוד יותר התפתלתי כשהוא רצה לשמוע איך אני מקטלגת אותו. אני מקווה שהוא מבין שאני חושבת שגבר יכול לבוא בצורות וצבעים שונים. גבר יכול להישאר גבר ועדיין לחלוק איתי באייסברג קרפ מחיטה מלאה במילוי בטטה (32 שקל), ועוד להסכים איתי שזה טעים.
"שום דבר לא אמיתי ושום דבר לא נכון, אז תן לי להיות הלילה לבד, כי אתה לא יכול לשנות את איך שאני, האם אתה חזק מספיק להיות הגבר שלי?" לא היה לו קל לשבת באייסברג. זה לא נראה לו בית קפה אמיתי, ומקומות לא אמיתיים פוגעים לו בגבריות. מצד שני, נטייתו לחפש את הבלתי מודע בכל עניין סתמי השאירה אותנו שם במשך שלוש שעות ופגעה לי בדימוי הגברי שלו. אני גררתי אותו לשם מאחר שליחשו לי שהגלידריה אייסברג מנסה למתג עצמה גם כבית קפה. לעניות דעתי, מבחר המנות המלוחות שם עדיין לא מספיק למיתוג אמיתי. אבל אולי באמת הגיע הזמן שמישהו יסביר לי קצת יותר על מיתוגים מוצלחים, או לחלופין על גברים.
כשמגיעים לשלב המתוק הכל נהיה הרבה יותר טוב. ההתלבטות הקשה במה לבחור מוציאה ממני את הצדדים הטובים שבי, כלומר את החשק לחיות. אנחנו בוחרים במנה גדולה של גלידה (23 שקל) בטעמי חלבה (מצוין), שוקולד מריר (די טעים) ואגוזים בקרמל (טיפה אנמי) ובמנה שנקראת "בנג'י ערמונים" (32 שקל), שעל-פי המלצרית קיבלה את השם "בנג'י" בגלל שזהו קינוח שכבות שמגיע בכוס גבוהה, וכדי ליהנות ממנו כמו שצריך כדאי "לצלול פנימה, כמו בבנג'י". הוא אמר שהבנג'י רק נחמד, ועדיין הצליח לאכול יותר ממני, ומה יותר גברי מזה?
הוא הזמין גם אספרסו (7 שקלים), בעיקר כי הוא גבר צייתן וכנוע, ואני ניצלתי את החולשה הזו והכרחתי אותו להזמין קפה. הוא אמר שהקפה בהחלט סביר, וביקש ממני לא לציין (כמו שעשיתי בפעמים הקודמות שבהן כתבתי עליו) שיש לו סטנדרטים גבוהים במיוחד. החלטתי להיות אשה תחמנית ולכתוב את זה בכל זאת. גבר אמיתי יעריך את הכנות.
"כשאני מראה לך שלא אכפת לי, כשאני זורקת אגרופים לאוויר, כשאני מתמוטטת על הרצפה ולא יכולה לעמוד האם תהיה גבר מספיק בשביל להיות הגבר שלי?" הרי בסופו של דבר רק בזה גבר נמדד.
בקטנה סקס אפיל: כל עוד יש מסביב גלידה
אנשים: מלקקים ברעש
עיצוב: עדיין של גלידריה
מצב רוח: פונץ'-בננה (כלומר לא ברור)
שירות: מתוק, כמעט כמו הגלידה
מסך עשן: בחוץ
הפוך: 10 שקלים, של קרם קפה
ליד הקפה: עוגיות קטנטנות, כאילו לא חירבנו את הדיאטה מספיק
טיפ: לבוא עם גבר, כדי לא להרגיש פרה
שורה תחתונה: גבר אמיתי נמדד בכוסו, כיסו וכרסו