בית המשפט העליון ביטל (ב', 26.2.07) את גזר דינו של בית המשפט המחוזי שקבע כי אב שהתעלל בבתו ירצה עונש של מאסר בפועל. העונש קוצר בשליש, ולפיכך קיים סיכוי משמעותי שהאב לא ייאלץ לרצות את עונשו מאחורי סורג ובריח.
לפי עובדות כתב האישום, קטינה שקשרה קשרי חברות עם נער בן גילה, נאלצה לעבור סדרה של מעשי התעללות ואיומים מצד אביה שלא רווה נחת מהקשר האמור. האב היכה את בתו, עיקם את זרועה, השכיבה על הרצפה ודרך עליה. בהמשך הורה לאשתו ולבנו לגזוז את שערות ראשה. כתוצאה מכך נקלעה הבת למצוקה נפשית שהובילה לאשפוזה בבית חולים. זאת ועוד, בהזדמנות אחרת הצמיד האב כפית חמה לידה וגרם לה לכוויה. אירועים אלה התרחשו במהלך השנים 2001 ו-2002.
האב שהורשע בבית המשפט המחוזי בגין התעללות ואיומים נדון ל-9 חודשי מאסר בפועל. בערעור שהגיש לבית המשפט העליון, טען כי יש מקום לפסול את הודעות בתו במשטרה, בשל העובדה שלא נגבו על-ידי חוקר ילדים. בהמשך ניסה לטעון כי הופלל. במהלך שמיעת הערעור חזר בו מהשגותיו כנגד הכרעת הדין והתמקד בערעור כנגד חומרת העונש.
עורך הדין מאיר גולד טען כי יש להקל בעונש האב לאור הזמן שחלף מאז ביצוען של העבירות ולנוכח העובדה שהבת נישאה בינתיים. עוד ציין כי מדובר באדם חולה שפרנס את משפחתו בכבוד.
תסקיר המבחן שהוגש לשופטים קבע כי האב נטל חלק בטיפול קבוצתי למניעת אלימות, ואף החל לעסוק בפעילות עם בני נוער במצוקה. לפיכך המליץ שירות המבחן לאפשר את ריצוי העונש בדרך של עבודות שירות.
בית המשפט העליון בהרכב השופטים אליעזר ריבלין, אדומנד לוי ודוד חשין פסק כי "המערער חטא בשורה של מעשי אלימות, ביזוי והשפלה שיטתיים, שנועדו לכפות על המתלוננת לנתק את קשריה עם חברה... אין ספק שהתנהגות מסוג זה היא גם בבחינת התעללות".
יחד עם זה, בית המשפט החליט לאמץ את המלצת שירות המבחן וקבע כי לאור חלוף הזמן והתמורות המסתמנות בתפיסת עולמו של האב יש מקום לקצר את עונשו ולהעמידו על 6 חודשי מאסר בלבד. בכפוף לחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות, תישקל האפשרות לריצוי העונש בדרך של עבודות שירות.