"אין ויכוח ששכר המורים בלתי ראוי ויש להעלותו", אמרה שרת החינוך, יולי תמיר, בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. השרה אמרה כי משרדה בודק את השחיקה שחלה בשכר המורים משנות העבר. לדבריה, "שכר המורים צריך להיות מנותק מהסכם השכר הכולל במשק, כדי שיועמד במדרג גבוה יותר ממה שהוא היום בסולם השכר".
רן ארז, יו"ר ארגון המורים העל-יסודי, טען כי "אנו מתריעים על המצב החמור כבר מ-1997. עד שלא התחלנו בעיצומים, לא דיברו איתנו. הצענו את תוכנית רפורמה שרואה את כל עבודת המורה בצורה אחרת. התוכנית נוסתה בהצלחה 3 שנים, ובכל זאת הפסיקו אותה".
יו"ר הסתדרות המורים, יוסי וסרמן, איים כי "אם לא תהיה תזוזה מהירה במשא-ומתן, נצטרך לסגור את מערכת החינוך. אם נאבקים, נאבק מאבק איתנים לזמן רב, אולי חודשים. למורים שלנו הכנו תשתית כדי שיוכלו להתקיים בתקופה זו".
נציגת משרד האוצר, מיטל פוירשטיין, טענה כי "יש התקדמות, ואנו רואים חשיבות בביצוע הרפורמה בחינוך. יש לנו נכונות לשלם מחיר על כך".
ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) הציע הצעה מקורית. "כדאי לשקול את הורדת שנות הלימוד ל-11, ואת הכסף שנחסך להעביר לטובת העלאת שכר המורים".
יו"ר ועדת החינוך, ח"כ מיכאל מלכיאור (עבודה-מימד), סיכם ואמר כי "מעמד המורה הוא המפתח לפתרון משבר החינוך העמוק במדינה. אין כלי אחר לניוד חברתי, אלא החינוך. מדינות אחרות הבינו שמבחינה כלכלית ההשקעה בחינוך היא השקעה טובה. אי אפשר להמשיך במצב הנוכחי".
מלכיאור הפתיע כאשר אמר, כי "אם המדינה לא תתפוס שכל החוסן הלאומי והחינוך הציבורי בפרשת דרכים ותתנהג בהתאם, המערכת תקרוס - ואנו לא נרשה זאת. אם המדינה לא תפעל ומהר, המורים יפתחו באם כל השביתות ואנו נאלץ לתמוך בהם".
