ועדת החקירה הפרלמנטארית, בראשות חבר הכנסת ממנחם בן-ששון, אשר הוקמה בעניין האזנות סתר, התכנסה (ד', 28.2.07) לישיבתה הראשונה בנושא. בישיבה השתתפו היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, פרקליט המדינה, ערן שנדר, ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה, ניצב יוחנן דנינו, שופטים (בדימ.), חברי כנסת ועוד.
בפתחה של הישיבה בירך ניצב דנינו על הקמתה של הוועדה וציין: "אנו מקדמים בברכה כל ביקורת אמיתית בנושא לצורך הפקת לקחים, במיוחד בתחום כה רגיש, כמו האזנות סתר".
בהמשך הדיון, התייחס ניצב דנינו לנושא האזנות הסתר ככלי למלחמה נגד הפשיעה החמורה: "אני מאמין כי הוועדה תמצא שמערכת אכיפת החוק, לא זו בלבד שמפעילה את אמצעי האזנת הסתר בריסון רב ובמידתיות הנדרשת בהתאם לחוק, אלא נהפוך הוא, שמערכת אכיפת החוק, לא עושה די בהפעלת אמצעי זה, לשם המלחמה בפשיעה החמורה, נוכח המגבלות שהטילה על עצמה בתחום זה".
הנתונים לגבי השימוש, שנעשה בכלי האזנת הסתר, ממחישים את הפרופורציה ביחס לכלל נתוני הפשיעה בכלל והפשיעה החמורה בפרט בשנים האחרונות.
בשנים 2004-2006, נפתחו בישראל בסך-הכל 375 אלף תיקי חקירה בעבירות מסוג פשע, שבהן החוק מאפשר ביצוע האזנות סתר, אולם רק בכ-1,000 תיקים מהם, בוצעו האזנות סתר, קרי: פחות מחצי אחוז, של כלל תיקי הפשע.
מתוך כ-180-170 אלף חשודים בשנה בעבירות פשע, האזינה המשטרה לכ-700 איש בלבד. שוב, פחות מחצי אחוז מכלל החשודים, כאשר עיקרי האזנות היו בתיקי פשע חמור.
אחוז נמוך זה של האזנות סתר, נובע לדבריו של ראש אח"מ, ממגבלות המשאבים של משטרת ישראל, הן באמצעים והן בכוח אדם, עניין אשר גורר תפוקות נמוכות יותר, בפענוח פשיעה חמורה.
דנינו הדגיש את השימוש המושכל הנערך בכלי האזנת הסתר, המהווה כלי איסוף של ראיות, בעל חשיבות גבוהה מאוד.
לדברי דנינו, "הזהירות והריסון, שהמשטרה גוזרת על עצמה, בכל הנוגע להיקף השימוש בהאזנות סתר, מצאו ביטויים במסגרתם של כ-40 נוהלי האזנת סתר. נהלים קפדניים, שנבנו בצורה מקצועית, על-מנת לתת מענה למורכבות הרבה, בנושא רגיש זה. למנגנוני הפיקוח והבקרה, בתחום מערך הסיגינט, אין שני במשטרת ישראל ומדי חודש מופק דוח מפורט, המובא לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה".
החלטה על ביצוע האזנת סתר מתקבלת על-ידי קצין בכיר בדרגת נצ"מ, לאחר בדיקה מדוקדקת של השיקולים הרלוונטיים ומאושרת, על-פי חוק, על-ידי נשיא בית המשפט המחוזי, או סגנו.
העובדה שאחוז גבוה מסך הבקשות מאושר, מעידה על כך שבנושא מתבצעת עבודה רצינית ביותר, בפורומים הכי בכירים ועם שיקול דעת רחב ומעמיק.
ההסלמה בפשיעה החמורה והמאורגנת בשנים האחרונות, הובילה לרתימת כלל מערכות אכיפת החוק וגופי החקירה, לפעול כלפי התשתית הכלכלית של הארגונים, מתוך מטרה לנתקם מ"צינור החמצן", המאפשר קיומם.
ה"מוקד המודיעיני המשולב", שהוקם בימים אלו, מהווה דוגמה לשדרוג המאבק הלוחם בארגוני הפשיעה.
הקושי הקיים באיסוף ראיות, כלפי הפשיעה ברמות הבכירות, שהן מורכבות ומתוחכמות יותר, מדגיש את החשיבות בכלי האיסוף הטכנולוגיים ובראשם האזנות הסתר ויש חובה למתן גיבוי חוקי, לשימוש בהם בקרב רשויות אכיפת החוק.
דנינו הדגיש בפני הפורום בכנסת: "אנו נלחמים בארגוני הפשיעה, בתופעת השחיתות הציבורית ובמגוון העבירות הפוגעות ביום יום באיכות חיי אזרחי המדינה - שוד, תקיפות, סמים ועוד". כדוגמא ציין: "בפרשיית רשות המיסים, שנחשפה לאחרונה, מהווה אמצעי הסיגינט, כלי חשיפה מרכזי בפרשה".
בסיום דבריו ציין ניצב דנינו, כי: "אם מדינת ישראל עומדת להצליח במאבק הקשה והעיקש בפשיעה - אזי, מערכת אכיפת החוק, חייבת לנצל ולממש פוטנציאל רחב יותר של כלי האזנת סתר למטרה זו". "אני משוכנע" ציין, "כי חברי הוועדה ייווכחו באשר לאיזונים הראויים, שמפעילה משטרת ישראל בתחום האזנת הסתר תוך שמירה על זכויות הפרט, מחד ושלום הציבור, מאידך".
דנינו הבטיח לחברי הכנסת ולנוכחים: "משטרת ישראל, יחד עם רשויות האכיפה, תמשיך להילחם בשחיתות הציבורית ובפשיעה המאורגנת והחמורה, בנחישות וללא מורא, זולת מורא החוק!".
חברת הכנסת שלי יחימוביץ': "ועדת החקירה להאזנות הסתר לא היתה צריכה להתקיים. לידתה בחטא והיא קמה אך ורק בשל האזנות לרמון ולא לטובת הציבור הרחב. הכנסת חייבת להפסיק לדאוג לחבריה באופן אקסקלוסיבי ולחדול מלהלום במוסדות שלטון החוק שכן המוסדות האלה הם המגן האחרון לשמירת שלטון החוק ולמאבק בשחיתות בכלל ובשחיתות בצמרת הפוליטית בכלל".
ח"כ אופיר פינס: "הוועדה היא פארסה של הכנסת. חברי הכנסת חוקרים את אגף החקירות של המשטרה, דבר שהוא לא נכון. תפקידה של הכנסת הוא לפקח אך חלק מתפקידו של אגף החקירות הוא גם לחקור נבחרי ציבור כך שיש לבצע את הפיקוח הזה באופן רגיש ביותר. הוועדה היא דרכה של הכנסת לבוא בחשבון עם המשטרה והממשלה הזו מבקשת לגרום שלכך שבית המשפט היה חלש והמשטרה מפוחדת".
