חברת הכנסת אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו) מתכוונת לפעול בקרוב ליצירת מצב שיביא להגביל את כוחה של התקשורת, ויחיל עליה כלל אתיקה. טרטמן, שהתראיינה לרדיו האזורי [הנבחרים, יום ו', 2.3.07] רמזה כי הדרך בה תפעל להחלת כללי אתיקה על התקשורת היא באמצעות חקיקה.
לדבריה, "הגיע הזמן שנעשה משהו בצורה חכמה תוך שיתוף אנשי מקצוע. אין לי כוונה לעשות משהו נגד התקשורת אלא בעד. אני חושבת שהגיע הזמן שנכנס אנשי מקצוע, אנשים מתחום התקשורת - עובדים מתחום התקשורת ואנשי אקדמיה מהתחום, ומשפטנים. אולי הגיע הזמן שיעשו קוד אתי לאנשי התקשורת? אפשר גם להביא את זה כחקיקה - העיקר שתיעשה עבודה חכמה. אני לא רוצה לסתום את הפה לתקשורת; תקשורת היא דבר חשוב, אבל אולי הגיע הזמן לשים סייגים וגבולות? הרי בסך-הכל מי עומד מול אנשי התקשורת? בני אדם. הגיע הזמן שחלק מאנשי התקשורת יבינו, שזה שיש להם כוח ועוצמה זה רק מחייב אותם יותר לנהוג בזהירות. בסופו של דבר אנחנו כולנו בני אדם".
ח"כ אסתרינה טרטמן, שספגה השבוע ביקורת רבה מצד כלי תקשורת על כך שהציגה את עצמה כבעלת תואר, סיפרה בראיון לדוד בן בסט, כי ויתרה על תפקיד שרת התיירות מתוך אחריות לילדיה. היא אף תיארה תחבולות בהם נקטו כלי תקשורת כדי לחדור לביתה.
"את האחריות כלפיהם אני שמה בראש סדר העדיפויות. התקשורת פנתה לבני, לבתי, לבתי הקטנה בת 12 שחזרה הביתה בוכה. כשמדברים איתי על הילדים אולי זה לא נכון שאני מגלה את נקודת החולשה האמיתית שלי, אבל הילדים זו נקודת החולשה שלי. להשתמש בילדים למטרות צהובות זה אחד הדברים הכי שפלים שנעשים. הבנתי שהגם שאני הכי צודקת בעולם, ואני צודקת, והגם שאין שום ספק על היכולת המשפטית-העניינית-המקצועית שלי לכהן כשרה אין ספק, עשיתי את הקומונ-סנס והגעתי למסקנה שהילדים שלי חשובים יותר מהכל. כיסא השרה אינו כה גדול לעומת שלוותם של ילדיי. זה בעצם הדבר שהכריע. כי אחרי שבעצם ראיתי שרודפים אותם בשביל לחפש מי עשה מה ולמה כמה מתי, וראיתי באיזה תחבולות ניסו להכנס אלי הביתה דרך הילדים ולסחוט משפטים מילדה בת 12 שאינה מבינה בין ימינה לשמאלה, ורק רואה שתקשורת צובה על ביתה, נוקשים בדלת ואומרים: 'יש לנו משלוח לאימא, תפתחי את הדלת', וכשהיא פותחת את הדלת כל הצלמים מטפסים פנימה ונכנסים - זו טראומה שאי לא יודעת איך תשפיע עליה בעתיד. לא רק עליה, אלא גם על הילדים הבוגרים שפחות מחצינים, אבל אין לי ספק שזה ישפיע גם עליהם".
עוד ציינה כי היא, ארבעת ילדיה, חתנה ובן זוגה התקרבו והתגבשו בימים אלו בגלל כל העליהום, כלשונה. "צרו על ביתי 24 שעות ביממה, האירו בפרוז'קטורים על הבית, נקשו על הדלת, והכל בגלל מילה אחת, אחת".
"אחת הסיבות שבחרתי לרדת מהשרוּת", סיפרה טרטמן, היא הדבר שבוער בעצמותי כאש - רצתי לכנסת כשליחת ציבור. לא כסאות של שרות או ראשות ממשלה הניעו אותי. גם הפוליטיקה כפוליטיקה לא משכה אותי. אני פשוט מעריכה את הכוח שיש בכנסת להשפיע על כל ההתנהלות הכלכלית, החברתית, המדינית והביטחונית של כל אזרח ואזרח במדינה. כשאני מעמידה על המאזניים את ההתנהלות התקשורתית מצד אחד לעומת כיסא של שרות - שקלתי והגעתי להחלטה שכיסא השרות הוא לא השליחות שלמענה הגעתי לעשות למען הכלל, ולמען הכלל אוכל יותר לעשות בנושא של התקשורת".
