מאז אוקטובר 2000, יום חטיפתם של שלושת החיילים בהר דב, לא מורשים אזרחים להגיע להר דב. הסכנה לחיי אדם עומדת מעל הרצון מצד גורמים דתיים בישראל להגיע אל המקום שעל-פי המסורת היהודית התקיימה בו הברית בין הבתרים.
האתר החבדי
COL דיווח, כי השנה החליטו ארבעה חסידי חבד המשרתים בצה"ל לשמח את עמיתיהם החיילים המשרתים בהר בחג הפורים, ואולם המשימה נראתה בלתי-אפשרית. "כשחסיד הולך עם הרבי אף אחד לא עומד בפניהם", סיפר אחד החיילים. "ניסינו להשיג אישורים ממספר גורמים בצה"ל, אולם הם אמרו לנו את מה שידענו מראש: לא שייך להיכנס למקום. כבר חשבנו להתייאש ולרדת מהסיפור".
כחצי שעה לפני כניסת השבת, קיבל אחד החיילים, צביקה ריינהולד, שיחת טלפון מהרב אלי פילו. "יש אישורים לעלות להר", אמר לו בהתלהבות. צביקה התקשר מיד לחברו המשרת אף הוא בצה"ל, יוסי וילהלם, והשניים יצרו שיחת ועידה עם חייל נוסף - אייל זוכמן. אולם היתה בעיה אחת: צה"ל אישר להגיע להר רק עד השעה שבע בערב, בצאת השבת, והדבר נראה כבלתי-אפשרי נוכח העובדה ששבת יוצאת 45 דקות לפני כן.
בדקות שנותרו עד כניסת השבת, בתי הארבעה נראו כחמ"ל אחד גדול, כשילדי המשפחות מסייעים להכין את משלוחי-המנות והציוד הנדרש. "החבדניקים הם מעל הטבע", אמר אחד החיילים החסידים בחיוך ותיאר את שהתרחש: "בצאת השבת, זינקנו בעקשנות ובמסירות-נפש רבה והגענו למקום יחד עם משלוחי-המנות והמון-המון רצון לעשות נחת-רוח לרבי. מי שלא ראה שם את שמחת הפורים לא ראה שמחה מימיו...".
כאמור, אזרחים אינם מורשים לעלות אל הר דב, ולכן עלו להר רק חסידי חבד המשרתים בצבא, עם קסדות ושכפצי"ם.