ד"ר ברכה זיסר, אשתו של איש העסקים מוטי זיסר ואמא לחמישה ילדים, הגדולה בת 28 והצעיר בן 15, באה ממשפחת מייסדי העיר בני ברק.
הסבא ר' יצחק גרשטנקורן עלה ארצה מפולין בשנת 1927 מתוך אידיאולוגיה ציונית. הוא התיישב בבני ברק עם קבוצת יהודים שחלמה על מושבה חקלאית בארץ הקודש עם רפת, מחלבה, פרדס ובית אריגה גדול. אט אט המושבה צמחה והפכה לעיר ואם בישראל וראש העיר הראשון היה ר' יצחק גרשטנקורן.
"סבא היה בעל חזות חרדית, אך בדעותיו ייצג את תנועת המזרחי. הוא היה ציוני בכל רמ"ח אבריו, איש רוח שכתב ספרי קודש והיה ידיד נפש של החזון איש", מתארת ברכה בהתרגשות את זכרונות הילדות מביתו של סבא כשהוא יושב לצידו של החזון איש והם דנים בענייני העיר.
"סבא נסע לרחבי העולם לגייס כספים למען העיר המתפתחת ובזמן הולדת בנו, אבי, הוא לא היה בארץ. יש ברשותי טלגרמה היסטורית ששלחו אל סבי חבריו מסעודת הברית ובה הם מבשרים לו בהתרגשות שהוחלט על דעת כל המסובים לקרוא לבנו עקיבא ע"ש הרחוב הראשי של בני ברק שנסלל ברגעים אלו".
ילדותה של ברכה עברה בנעימים בבני ברק וכשסיימה את לימודיה בתיכון, יצאה לשירות לאומי בקיבוץ שעלבים, שבמסגרתו טיפלה במשפחות אסירים מרמלה. "הגעתי לשירות לאומי כ'ילדה טובה בני ברק' וההיכרות עם תרבות לא מוכרת ביגרה אותי ולימדה אותי להעריך את המקום ממנו צמחתי".
בסיום השירות הלאומי התחתנה עם מוטי זיסר, בוגר ישיבת כרם-דיבנה שהיה באותה העת קצין בצבא קבע. הזוג הצעיר גר בדירת חדר וחצי בבני ברק וברכה עבדה במעבדות בית החולים "בילינסון" ואח"כ כאחראית מחלקה פנימית. בעלה השתחרר מהצבא ועבר לעסקי הנדל"ן.
לבעלך ישנם עסקים חובקי עולם והוא נאלץ להיעדר ממושכות מהבית. כיצד הסתדרת, במיוחד כשהילדים היו קטנים? "מובן שזה לא היה פשוט אך הבנתי שזה לא יהיה נכון לדרוש מבעלי לוותר על חלומותיו. בהמשך החלטנו שהשבתות יהיו קודש למשפחתנו ומאז ועד היום אנחנו מקפידים על כך".
לפני חמש עשרה שנה, לתדהמתם, איבחנו אצל בעלה את מחלת הסרטן בבלוטות הלימפה והדבר נפל עליהם כרעם ביום בהיר. הגילוי היה בשלב מתקדם והוחלט על סדרת טיפולים קשה וארוכה.
מה הלקח שהפקת מהתקופה הקשה של ההתמודדות עם המחלה? "חשוב מאוד שהבית ימשיך להתנהל כרגיל עד כמה שאפשר. השיגרה היא עוגן הצלה לכל המשפחה", היא מדגישה ומוסיפה בנחרצות: "שיתפנו מיד את המשפחה והחברים במחלה. זה מטופש להוציא אנרגיות על להסתיר, הכי בריא בהתמודדות זה להיות פתוחים ואמיתיים".
לאחר תקופה ארוכה וקשה של טיפולים והקרנות, היתה תחושה אופטימית בקרב כולם שהמחלה נוצחה, אבל לרוע המזל, כעבור שנתיים, היא התפרצה בשנית. המשפחה והצוות הרפואי קיבלו את הידיעה בדאגה רבה. "מכיוון שבפעם הראשונה בעלי קיבל טיפולים אגרסיביים, הצוות הרפואי חש שאין טיפול נוסף שהוא יכול לתת והמליצו על השתלת מח עצם - זו היתה הפעם הראשונה בחייה שבה שמעה ברכה על המושג "מח עצם". בארץ הנושא היה עדיין בחיתוליו ומעט מאוד אנשים התעסקו בו.
"חזרתי הביתה והתחלתי לחקור וללמוד את הנושא. ידעתי שזה הסיכוי של מוטי להחלים והחלטנו ללכת על זה כמה שיותר מהר". במקביל פנו הזוג זיסר לרב אלימלך פירר שהמליץ על מומחה בעל שם עולמי בתחום שנמצא בבי"ח בבוסטון. "המומחה בחן את המצב ונתן לנו להבין שחבל על המאמץ...", נאנחת ברכה. "היה לי ברור שאנחנו לא מוותרים לכן חזרנו מיד לארץ ועשינו לבעלי השתלת מח עצם בבי"ח תל השומר. להפתעתנו ולשמחתנו, ההשתלה הצליחה".
נרגשים ומלאי הודיה לקב"ה על גודל הנס החליטו בני הזוג לתת "קרבן תודה" והקימו בשיתוף עם עמותת "עזר מציון" את בית ההארחה לילדים ונוער חולי סרטן "אורנית" המשמש כמרכז פעילות לילדים ולבני משפחותיהם.
איך עלה הרעיון להקים את "אורנית"? "כשעוברים משבר יש שתי אפשרויות:לצמוח או להישבר. אנחנו בחרנו לצמוח, לתרום לקהילה מתוך מה שעברנו, לעזור לאחרים שנמצאים באותו השבר".
כשמגיעים למקום אי אפשר שלא להתרשם עמוקות. יש במקום פינת חי, משחקיה, חדר מוזיקה, גן שעשועים ועוד. ברכה מגיעה יום-יום ומשקיעה שעות רבות בעזרה למשפחות בשעתן הקשה.
קשה שלא לשים לב לקוטביות בחייך: מצד אחד את מתגוררת בוילה מפוארת, את בעלת מטוס פרטי ונשואה לאיש עסקים מצליח ומצד שני העיסוק היומיומי שלך עם המחלה האיומה, ההיחשפות לכאב הרב, לצער ולאובדן? "כשאני באה ל"אורנית" ורואה את המחלות והקשיים איתם מתמודדים כל אותם ילדים ונוער אני מקבלת תזכורת ברורה שהכסף זה לא הכל בחיים, אני נתקלת באפסיות האדם ונכנסת לפרופורציה לגבי הדברים החשובים באמת:הבריאות והמשפחה."
לפני שמונה שנים נזקק הנער מושיק סחייק ז"ל בדחיפות להשתלת מח עצם כדי להציל את חייו. חבריו ממדרשיית נועם בפרדס חנה התגייסו למשימה ואספו במאמץ רב 3,000 דגימות דם של תורמי מח עצם פוטנציאליים אך לא נמצא תורם מתאים והנער נפטר. לזכרו הוחלט להקים מאגר של תורמי מח עצם, וברכה זיסר, שהנושא היה קרוב ללבה בשל מחלתו של בעלה, נרתמה לעניין בשיתוף פעולה עם עמותת "עזר מציון". כיום לאחר השקעה רבה ישנן במאגר 300,000 דגימות.
ברכה מדגישה שההצטרפות למאגר כרוכה אך ורק במתן דגימת דם ומוסיפה: "ברור שככל שנרחיב את מאגרי המידע, נעלה בהתאמה את הסיכוי למציאת תורם מתאים. כל תורם מהווה סיכוי נוסף לחולה הנאבק על חייו".
לפני כחודש וחצי נערך מבצע לאיתור תורם מח עצם למען הילד דור לביא ששבוע לפני יום הולדתו השמיני התגלה כי בגופו מקננת מחלת הלוקמיה.
האם נמצא תורם מתאים לדור? "עם ישראל נרתם להצלתו ונאספו 28,000 דגימות. לרוע המזל, דור הוא בעל מבנה גנטי מסובך". ביום שני, שבוע לפני חג הפסח, דור החזיר את נשמתו לבורא עולם והוא רק בן 8 שנים.
