תנועת החמאס מבהירה במסמך שפרסמה בסוף השבוע (7.4.07), כי תביעת השיבה של מיליוני הפליטים הפלשתינים וצאצאיהם לשטח פלשתין (קרי: למדינת ישראל) הינה חד-משמעית ולא תהיה בה כל פשרה.
"לאיש אין זכות לוותר ולהתמקח על זכות שיבת הפליטים הפלשתינים לאדמותיהם מהן גורשו ב-1948 ואף לא לפליטים עצמם. אף אם הפליטים יוותרו (על זכות זו), לא ייחשב הדבר וויתורם בטל ומבוטל", מדגישה הודעת החמאס.
את היווצרות בעיית הפליטים הפלשתינים מציגה תנועת החמאס כדלהלן (ציטוט):
"מלחמת 1948 גרמה להריסת הישות הפלשתינית, אשר הייתה נתונה באותה עת תחת שלטון המנדט הבריטי. מדינת הישות הציונית קמה לאחר המלחמה על החלק הגדול (78%) של אדמת פלשתין ההיסטורית ושאר השטח של המולדת הפלשתינית היה נתון לשליטה ערבית. שמה של פלשתין נמחק מהמפה הפוליטית של האזור לאחר תבוסת 1948 והופיעו שני מונחים חדשים במילון הפלשתיני: רצועת עזה... והגדה המערבית".
"ההיסטוריה המודרנית לא הייתה עדה לפשע השווה בגודלו לפשע של גרוש הפלשתינים מבתיהם בשנת 1948 בידי הציונים הכובשים. הכנופיות הציוניות הגזלניות, אשר התארגנו והתאמנו בין שני מלחמות העולם הראשונה והשנייה, ניהלו מלחמה פושעת נגד העם הפלשתיני חסר הישע, ביצעו בו מעשי טבח נוראיים, גרשו אותו מבתיו ומחו את שרידי הערים, וזאת בתכנון מוקדם ותמיכה מדינית וצבאית וכספית של הציונות העולמית ומספר מדינות מערביות, לאחר שהצבאות הערביים נכשלו אז להגן על פלשתין ועמה".
"האם אין זכות לפלשתיני לשוב למולדתו כמו כל אדם אחר בעולם? מדוע ליהודי אשר אין לו קשר לאדמת פלשתין, לא נולד בה ולא חי בה, יש זכות כזו?... על איזה בסיס טוענת הישות הציונית שהערבים נושאים באחריות לסבל של הפליטים ומצדיקים בכך את סירובם להחזירם לבתיהם? האם קיים חוק בעולם המאפשר למנוע מתושב לשוב למולדתו בגלל שברח ממנה בנסיבות המלחמה? גם אם נניח שמה שהישות הציונית אומרת נכון, כלומר שהפלשתינים עזבו את בתיהם ברצונם החופשי כהיענות לקריאות הערבים, האם טענה זו מעניקה זכות למנוע מהם את השיבה לבתיהם? זו טענה מגוחכת... ועומדת בסתירה לכל החוקים המוכרים בעולם".