"לפלרטט, לאהוב, לחיות" - בסיסמה זו יצא בית-הספר ללימוד אמנות הפלירטוט, שנפתח בהמבורג, מערב-גרמניה. מדי סוף-שבוע נערכים בו קורסים מיוחדים, האמורים לסייע למתקשים ביצירת-קשר.
על דרך-פעילותו של המוסד החינוכי הלא-שיגרתי הזה מספר המגזין הגרמני "לעבען" ("חיים"). כך, למשל, לומדים בו התלמידים, בני16 עד 60, מספר כללים חשובים בפלירטוט: לא לנעוץ מבט אל העיניים, לא לעפעף, ולהסתכל חמש שניות לכל היותר. אם מושא-הקסם אינו משפיל בענווה את מבטו ואינו נכנע למבטים, יש עצה: צריך להישאר בתמונה ולפתוח בשיחה.
למי שזה קורה, למשל, בתור לסניף הדואר, ממליצים מורי החיזור על שאלת פתיחה: "אולי את יכולה לתת לי, לרגע, את העט שלך?" ומקורית עוד יותר היא השאלה המומלצת ליד תחנת האוטובוסים: "מה השעה?" ואם השתיקה שווה רק כסף, אך הדיבור זהב, כמו תחת מטחי הדיסקוטק למשל? כאן רצוי לחייך, ובעיקר לא לקפוץ לפה ולשם, אלא להישאר רגוע ונינוח.
לומדים גם להשלים עם הסירוב. אם דפקו לך ברז- זה לא נורא. בפעם הבאה ילך לך יותר טוב - מנחמים מומחי החיזור.
בתקופה הקצרה לפעילותו, כבר הספיק המוסד החינוכי הבלתי-שגרתי לרכוש אלפי תלמידים. פרט פיקנטי: למעלה ממחצית מהם בני 40 ומעלה. רבים מהם העירו באוזני מוריהם שלא השכילו בשנות-נעוריהם לפתח פלירט ראוי לשמו, ואילו הלימודים במוסד סייעו בידם להסיר מעליהם את אבן הנגף הזו.
כעשרה אחוזים מהתלמידים הם נשים, מה שמוכיח כי גם הן רוצות ללמוד פרק באמנות החיזור ושאין זו נחלת המין החזק בלבד.
כך או אחרת: עקב הצלחתו הרבה של המוסד, שוקלים עתה מייסדיו ומנהליו הקמת סניפים נוספים ברחבי גרמניה.
