במידה שחבר הכנסת עזמי בשארה אכן יתפטר מהכנסת, יחליף אותו הבא בתור ברשימת בל"ד, עו"ד סעיד נפאע. עם כניסתו לכנסת יאבד המגזר הערבי נציג מאחר שנפאע הינו דרוזי, אך עם זאת אוחז האיש בדעות הקרובות מאוד ליו"ר בל"ד אותו הוא עומד להחליף, עזמי בשארה, בכל הקשור ליחסו למדינת ישראל, לצה"ל ולמגעים עם נציגים ממדינות אויב.
מרביתם של אזרחי ישראל הדרוזים רואים את עצמם נאמנים למדינה, בכל הקשור בהכרה בה כמדינה יהודית, שירות בצבא וחובות אזרחיות. עו"ד נפעא נמנה על קבוצת המיעוט הדרוזית אשר אינה מקבלת את ישראל כמדינה יהודית, ואשר החברים בה אינם משרתים בצבא. בניו של סעיד נפאע אף נעצרו לאחר שסירבו להתגייס לצה"ל בעידודו של אביהם. נפאע עצמו היה ממארגני כנס מחתרתי בו הביעו המשתתפים הזדהות עם משטרו של אסד בדמשק. הוא אף ייצג כעורך דין את עוזרו של ח"כ בשארה כאשר נעצר בחשד למגע עם סוכן זר וניהול מגעים עם מדינת אויב.
עו"ד סעיד נפעא נולד בשנת 1953 לאיכר פלשתיני ולאימא סורית. הוא נשוי ואב לתשעה. שימש כראש מועצת בית ג'אן ומייסדה של תנועת הדרוזים החופשיים ותנועת השורשים, שנועדה לחזק את השורשים התרבותיים הערביים בקרב חברי העדה הדרוזית.
נכלא שלוש פעמים בשנת 1972, סירב נפאע להתגייס לצה"ל וישב בכלא שלוש פעמים בשל כך. על-רקע סירובם של כמה צעירים דרוזים באותה תקופה להתגייס הוקמה ועדת "היוזמה הערבית הדרוזית". ארבעה מבניו של נפאע סירבו להתגייס לצה"ל ונשפטו לעונשי מאסר. מאוחר יותר ריכז נפעא את עבודתה של הוועדה. מסוף שנות השישים עד שלהי שנות התשעים היה נפאע חבר המפלגה הקומוניסטית, ובשנות השמונים היה ממקימי רשימת "יושר המקצוע" בלשכת עורכי הדין.
בדצמבר 2005, עצרה המשטרה את עז א-דין בדראן, עוזרו של יו"ר רשימת בל"ד ח"כ עזמי בשארה. בדראן נחשד שארגן קבוצות ישראלים שיצאו מירדן ומשם לסוריה בניגוד לחוק. המשטרה ייחסה לו אף עבירה של מגע עם סוכן זר. עו"ד נפאע מיהר אז לייצג את בדראן וטען שמדובר ברדיפה פוליטית. אגב, חבריו של בשארה טוענים גם היום שיו"ר המפלגה מתכוון לעזוב את הכנסת בשל רדיפה פוליטית.
בדצמבר 2006, היה נפאע ממארגני כינוס מחתרתי שהתקיים בנצרת בו הוכרז על הקמתה של 'הוועדה הלאומית לסולידריות עם סוריה'. מטרת הוועידה הייתה "להניע תנועה עממית נגד התוקפנות האמריקנית-ציונית ונגד כל המזימות להשתלט על האזור". בכנס הביעו המשתתפים סולידריות כם משטרו של נשיא סוריה אסד, ותקפו את ישראל וארצות הברית על מדיניותן כלפי המשטר הסורי.
