"אין שיקול פוליטי בפינוי הבית"

"דיירי בית המריבה בחברון לא קיבלו אישור ממני להיכנס למבנה. בכוונתי להפעיל את סמכותי החוקית ולדרוש מהם לפנות את המבנה. היום יודיעו להם פקחי המנהל האזרחי לפנות את המבנה". כך אמר (יום ד', 11.4.07) שר הביטחון, עמיר פרץ, בראיון לקול ישראל. פרץ הכחיש בתוקף כל מניע פוליטי בהחלטה. "אין שום שיקול פוליטי. זו שאלה של הפעלת סמכות ושלטון חוק. בכל מקום שיש להפעיל את החוק, אפעל על פיו". "התיישבות לא תיקבע על-פי פלישה", אמר פרץ. "זכותם של הדיירים לערער. יתקיים דיון על הערעור שלהם ואנחנו נחליט. אין שום סיבה שהנוכחות במתחם הבית תימשך. זו הפרה של הכללים. אני מתכוון להפעיל את סמכותי ולגרום לפינויו". "הממשלה הוקמה על קווי יסוד כדי לפעול להגיע לפשרה עם הפלשתינים ולא להוסיף להתנחלויות", הוסיף. "הרי אם לא הייתי עושה דבר, היתה קמה מקהלה ששואלת למה לא קורה דבר. איני מתכוון לכופף את החלטות מערכת הביטחון. זה לא עניין פוליטי. אני פועל על-פי המצב בשטח ועל-פי סמכותי וחובתי".

"לליברמן אין משמעות בממשלה"

פרץ הודה כי הטעות המרכזית שלו היתה ההסכמה לכניסתו של ליברמן לממשלה. "עם זאת, הוכח שאין לכניסה שלו משמעות. לנוכחותו אין שום השפעה בפועל. אף אחד לא יודע מה בדיוק ליברמן עושה בממשלה". פרץ התייחס לפריימריז ההולכים וקרבים במפלגת העבודה וקבע כי אין לו זמן להקדיש את עצמו לפריימריז בשל העובדה שהוא משקיע את כל זמנו במשרד הביטחון. "קיבלתי מערכת מסוימת ואני משאיר מערכת הרבה יותר טובה. כולם יודעים מה קיבלתי וכולם יודעים כמה אני מקריב למען מערכת הביטחון. אחד החסרונות הכי גדולים שלי הוא שאין לי את הזמן להקדיש לפריימריז". לשאלה מדוע לא התפטר לאחר המלחמה אמר פרץ כי זו הדרך הקלה ביותר לברוח מאחריות. "אני משלים שנת עבודה מהעמוסה ביותר במשרד הביטחון. בחרתי ללכת לתיק הביטחון. מה שהיום עומד בפנינו זו מערכת ביטחון שונה לחלוטין. יש לי הזדמנות דמוקרטית לבוא ולומר לחברי מפלגת העבודה שיש לתבוע את תיק האוצר. מה שחשוב הוא שהתורה החברתית שלי הפכה לדבר המרכזי. הפכתי לתמרור שסביבו קובעים מה חברתי ומה לא חברתי. למרות המלחמה, את שכר המינימום קידמתי בצורה משמעותית, העברנו תקציבים לסל התרופות, דנים בחוק הפנסיה, חוק חברות כוח אדם ייושם ב-1 באוגוסט. כל המועמדים שרצים היום לראשות מפלגת העבודה צריכים להכריז שהם ייקחו על עצמם את תפקיד שר האוצר".

"לא אכנס לפירוט שמות האסירים שישוחררו"

בעניין החיילים החטופים, ציין פרץ, כי מדינת ישראל עושה ככל שביכולתה כדי להחזירם. "כמי שרואה את עצמו כדובר המשפחות ואחראי על גורלם של החטופים, אני חושב שאנחנו עושים את הכול. יש כמובן קווים אדומים כמו בכל מו"מ. המאמץ להחזיר את החטופים צריך להיות מאמץ שידריך אותנו ויביא אותנו לקצה האפשרי מבחינת ישראל.". פרץ לא התייחס לסוגיית כניסתו של ברגותי לרשימת האסירים שישוחררו. "אני מניח שחלק מהשמות ברשימה ייחשפו, אך איני מתכוון להיכנס לפירוט השמות. גם במישור של החטופים בלבנון מתקיים מאמץ גדול, גם באמצעות האו"ם וגם באמצעות גורמים נוספים". שר הביטחון מסר כי צה"ל מתאמן כדי להיות ערוך לעימות אפשרי, אך הוא הדגיש כי אין בכוונת ישראל לצאת למלחמה יזומה. "רוח העשייה של צה"ל מורגשת בכל הרמות. לאחר מספר חודשים רואים הרבה יותר אימונים, הרבה יותר מילואים. ההיערכות הזו אינה קשורה להחלטה לקיים מלחמה יזומה. צה"ל צריך להיות ערוך ללא קשר להחלטה מסוימת".

בר-און: לדון בישיבת הממשלה

שר הפנים, רוני בר-און, פנה למזכיר הממשלה, ישראל מימון, בבקשה להעלות על סדר יומה של הממשלה בישיבתה הקרובה את סוגיית הבית בחברון. בר-און טוען כי "אין מניעה שיהודים יחיו בחברון או בכל מקום בארץ ישראל". "על הממשלה האחריות להחליט לגבי מקומות האכלוס".