הסופר והסאטיריקן האמריקני קורט וונגוט מת אתמול בלילה (ד', 11.4.07) בניו-יורק בגיל 84. וונגוט כתב 19 רומנים ורבים מהם הפכו לרבי מכר. הוא נודע בכתיבתו על אבסורדיות המלחמה ופרסם גם סיפורים קצרים, מאמרים ומחזות.
אלמנתו, הצלמת ג'יל קרמנץ, סיפרה כי לאחר שנפל בביתו במנהטן, לפני מספר שבועות, סבל וונגוט מנזק מוחי בלתי הפיך.
לוונגוט שלושה ילדים מאשתו הראשונה, אן קוקס, בת מאשתו השנייה לילי והוא אימץ את שלושת ילדי אחותו לאחר מותה.
וונגוט נולד באינדיאנפוליס ב-1922, דור רביעי למשפחה שהיגרה לאמריקה מגרמניה, למד ביוכימיה באוניברסיטת קורנל. לאחר מלחמת העולם השנייה התמחה באנתרופולוגיה באוניברסיטת שיקגו.
בזמן המלחמת העולם השנייה שירת בצבא ארצות הברית, נפל בשבי הגרמני והיה בעיר דרזדן בזמן שספגה את ההפצצות הכבדות. חוויה זו השפיעה עליו עמוקות וניכרה בעיקר בספרו "בית מטבחיים חמש", אשר משלב אלמנטים פנטסטיים של מסעות בזמן עם ביקורת אנטי מלחמתית חדה ושנונה. בספרו המוכר לא פחות "עריסת חתול", הוא עוסק בהמצאת פצצת האטום וגם זאת תוך שילוב אלמנטים קומיים ומדע בדיוני.
ספריו קנו להם מעריצים רבים גם בקרב הקהל וגם בקרב הביקורת. חלק מהם גם הפכו לסרטים, בהם "בית מטבחיים חמש" ו-"ארוחת בוקר של אלופים".
ספריו של וונגוט: "הסירנות של טיטאן" (1959), "אמא לילה" (1961), "עריסת חתול" (1963), "יברך אותך אלוהים, מר רוזווטר" (1965), "בית מטבחיים 5" (1969), "ארוחת בוקר של אלופים" (1973), "סלאפסטיק" (1976), "ציפור כלא" (1979), "דיק הצלף" (1982), "גלפגוס" (1985), "זקן כחול, (1987), "הוקוס פוקוס" (1990), "רעידת זמן" (1997), "ברוכים הבאים אל בית הקוף" (1982), "קופסת הטבק מבגומבו" (2000), "יברך אותך אלוהים, ד"ר קבורקיאן" (2002).
