התנועה למען איכות השלטון בישראל עתרה (ג', 17.4.07) לבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים נגד מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת, בדרישה לקבל את רשימת החברות שאושר להן מענק בן למעלה ממיליון ש"ח על-פי החוק לעידוד השקעות הון ולא עמדו בתנאי כתב האישור.
התנועה מבקשת מבית המשפט, באמצעות עו"ד ברק כלב, צרויה לוזון מידד ונילי אבן חן, להורות למרכז ההשקעות להעביר לידי התנועה את רשימת החברות הללו, שכתב האישור שלהן בוטל במהלך 5 השנים בין 31.12.2000 ל-31.12.05, בשל העובדה שלא עמדו בהתחייבותן.
מרכז ההשקעות מעניק 200 מיליון ש"ח בשנה הפרטים אותם מבקשת התנועה לקבל הינם גובה המענק שניתן, האם החברה נדרשה להשיב את המענק כולו ואם לא, איזה סכום נדרשה להשיב, האם ישנם נתונים המעידים על פשיטת רגל של החברה שאינה מאפשרת לה להשיב את המענק. כמו כן מבקשת התנועה לחייב את מרכז ההשקעות לפרט האם יש נהלים או קריטריונים לפיהם פועל מרכז ההשקעות בנוגע להחלטות הנוגעות לחברות, אשר הפרו את התחייבויותיהן כלפי מרכז ההשקעות, ואם הם קיימים הם מתבקשים לפרט מהם הקריטריונים המנחים לקבלת החלטה על שליחת מכתבי התראה לחברות שלא הגישו את דוח הביצוע הסופי במועד וקריטריונים לגבי מועד שליחת המכתבים.
משרד התמ"ת, באמצעות מרכז ההשקעות, מעניק מדי שנה הטבות ומענקים בסדר גודל של כ-200 מיליון ש"ח בשנה על-פי החוק לעידוד השקעות הון. כדי למנוע מצב בו זוכות חברות בכתב אישור במסלול מענקים או הקלות במס ובהטבות בהתבסס על הבטחות שווא וכדי להבטיח כי הזוכים במענק עומדים בהתחייבותם, קובע חוק עידוד השקעות הון, כי ככלל במידה והחברה לא ביצעה את התוכנית המאושרת עליה להחזיר את הכספים או הטבות המס שקיבלה.
1,554 חברות לא עמדו בהתחייבויותיהן התנועה טוענת בעתירתה, כי מהתשובות שקיבלה לפניות קודמות שלה לגורמים במשרד התמ"ת, הודו אלו במפורש כי קיימות לפחות 1,554 חברות שקיבלו הטבות מס ומענקים ולא עמדו בהתחייבויות.
לטענת התנועה, למרות שבידי מרכז ההשקעות ראיות ברורות לכך שמאות חברות, אשר קיבלו הטבות בשווי מאות מיליוני שקל לאורך השנים, הפרו את התנאים אשר בכתב האישור, ישנו חשש ממשי כי משרד התמ"ת ימנע מלפעול להשבת הכספים. מחדלו של מרכז ההשקעות מלפעול להשבת כספי הציבור אל מול חברות שהפרו את התחייבותן ולמעשה לא עמדו בתנאים אשר הצדיקו מתן ההטבות, מהווה הפרה עמוקה של חובותיו כנאמן הציבור על נכסיו. לדעת התנועה, מחילה על זכויות הקופה הציבורית אף מהווה בעיה רוחבית, שהיא אחד ממופעיה הבולטים של הקשר בין הון ושלטון במדינת ישראל, לפיה זוכים בעלי הון להטבות מפלות ובלתי חוקיות מהמדינה ומוסדותיה, בין אם במעשה ובין אם במחדל.
לטענת באי-כוחה של התנועה לאיכות השלטון, המידע המבוקש בעתירה הוא בעל ערך ציבורי רב ונדרש כדי לוודא כי המנהלת פועלת באופן העולה עם חובתה כנאמן הציבור ועם לשון החוק להשבת מענקים ממי שהפרו את התחייבויותיהם.
התנועה טוענת, כי אי העברת המידע חרף הזמן הרב שעבר מנוגדת לדין מהווה התעמרות באזרח ועיוות לשונו ומטרתו של החוק בכל הנוגע למועדים בהם זכאי האזרח לקבל מידע מבוקש. התנהלות הרשות אשר אפשרה ויצרה מציעות בה 1,500 חברות שלא עמדו בתנאי האישור מובילה לחלוקת מענקים בלתי יעילה על-ידי המדינה. דברים אלו זוכים למשנה תוקף בפרט לאור העובדה שהמדינה הינה בגדר "שחקן חוזר" הצפוי להיות קשור בהסכמים עם חברות בעתיד והמציאות המחדלית הנוכחית תתעודד הפרות עתידיות מצד מקבלי מענק.
