אחים צעירים לילדים הלוקים באוטיזם, עלולים לסבול מעיכוב בהתפתחותם המילולית, הקוגניטיבית והמוטורית, בשנות הילדות המוקדמות. כך עולה (יום א', 22.4.07) ממחקר שנערך באוניברסיטה העברית.
המחקר נערך על-ידי צוות החוקרות פרופ' נורית ירמיה והדוקטורנטית יפעת גמליאל מהאוניברסיטה העברית, ועל-ידי ד"ר מריאן סיגמן, מאוניברסיטת UCLA שבארה"ב.
המחקר נערך בקרב מדגם מייצג של 39 ילדים שלהם אחים בוגרים הסובלים מאוטיזם, בהשוואה לקבוצת ילדים שאחיהם הבוגרים הם בעלי התפתחות תקינה.
מממצאי המחקר עולה, כי חלק מהאחים לילדים עם אוטיזם, בטווח הגילאים 4 חודשים ועד 4 וחצי שנים, אובחנו כבעלי איחור בהתפתחותם המילולית, הקוגניטיבית והמוטורית, אולם נמצא כי בגיל 4 וחצי, מרבית הילדים הדביקו את הפערים שנמצאו בינם ובין אחים לילדים עם התפתחות תקינה, למעט פערים מסויימים בתחום המילולי שנותרו בעינם.
על-פי הנתונים, נמצא כי בקרב כ-30% מקבוצת האחים לילדים עם אוטיזם נמצא עיכוב התפתחותי לעומת כ-5% בקבוצת ההשוואה (אחים לילדים עם התפתחות תקינה שאינם סובלים מאוטיזם).
פרופ' ירמיה טוענת, כי הסיבה לכך נעוצה בנטייה הגנטית של אחים לילדים עם אוטיזם לשאת בגופם 'אנדופנוטיפ של אוטיזם'.
"אחים לילדים עם אוטיזם עשויים לרשת גנים מסוימים הגורמים להם לבטא תסמינים מוחלשים של אפיוני אוטיזם", אמרה פרופ' ירמיה והוסיפה: "נראה כי האחים הם בעלי רגישות בתחומים שבהם האוטיזם בא לידי ביטוי, כמו עיכובים בשפה ובדיבור, קשיי קשב, קשיים חברתיים, קשיים בהבעת רגשות וקשיים ביצירת קשר עין במהלך אינטראקציה חברתית".
לדבריה, מאפייני האוטיזם שמגלים האחים, אינם נובעים מחיקוי התנהגותם של האחים הגדולים בעלי האוטיזם. "הילדים שנבדקו במחקר יכולים לחקות מודלים נוספים להתנהגות מלבד האחים בעלי האוטיזם, כמו זו של הוריהם, חבריהם ואחים אחרים במשפחה שגם איתם הם מבלים שעות רבות".
מתוצאות המחקר עוד עולה, כי לא נמצאו הבדלים משמעותיים בהתפתחות הקוגניטיבית או בהתפתחות המוטורית בין שתי קבוצות הילדים בתקופת הינקות (גיל 4 חודשים), אולם מירב העיכובים ההתפתחותיים נמצאו בגיל שנה וחודשיים ועד גיל 4 וחצי בקבוצת האחים לילדים עם אוטיזם.
כמו-כן, נמצא כי בגיל 4 וחצי מרבית הילדים בקבוצה זו צמצמו את הפערים בינם ובין הילדים בקבוצת ההשוואה, למעט מספר ילדים שגילו בכל זאת קשיים בתחום המילולי (הבעת שפה).
פרופ' ירמיה מסכמת את ממצאי המחקר ואומרת, כי "יש להמשיך ולעקוב אחרי הילדים שנבדקו במחקר גם במהלך שנות בית-הספר היסודי, שכן לפעמים נטיות מוחלשות של הפרעות נוספות, כמו קשיי למידה, פורצות בהמשך הדרך".