ביום שישי אחר-הצהריים שורה עונג שבת במחוזותינו. כל הגברים (אב הבית + שני ילדים) יוצאים לשחק כדורגל בחוץ, ואילו המיעוט (אני) זוכה בשקט מזוקק של אחרי סערת כל ימי השבוע הפעילים והרועשים. היופי הוא שכשחוזרים הכדורגלנים הצעירים שלי אחרי שקיעת החמה, מיוזעים, רעבים ועייפים, נדרשות רק שלוש פעולות פשוטות כדי לספק את מה שהם צריכים בחיים: 1. מקלחת 2. ארוחת ערב 3. פיפי ולישון. וזהו. נסגרה הבאסטה.
ובכן, בשישי האחרון, כדי להפוך את העונג לגדול עוד יותר, החלטנו להזמין ארוחת ערב מפוארת מאוונגרד, כדי שאף אחד לא יצטרך לעבוד קשה מדי על סעיף מס' 2. נודה על האמת, כשהתקשרנו להזמין בשבע וחצי בערב, כבר היינו מורעבים מעבר למומלץ, ולכן התאכזבנו עד מאוד לשמוע מהצד השני של הקו ש"זה ייקח עד שעה". שעה בין 19:00 ל-21:00, במושגי זמן של הורים לילדים, זו שעה ביציאה.
אוקיי. בלענו את הצפרדע ומשכנו את ילדינו המורעבים עד הקצה לפני שיירדמו. חמש דקות לפני סוף האולטימטום נשמע צלצול האינטרקום. תודה לאל. מרוב רעב לא ממש השקענו בארוחה כהלכתה. מנות ראשונות התערבבו חופשי עם העיקריות, וזה מה שנצפה על השולחן, רגע לפני הבליסה הגדולה: באפלו וינגס (34 שקלים); דיפ סליפ (44 שקלים); פרגית לואיזיאנה בתוספת פירה וסלט ירוק (62 שקלים); פסטה בולונז (36 שקלים); המבורגר ישראלי + בייקון (35 שקלים); וקיפוד שוקולד לקינוח (34 שקלים).
מבין המנות הראשונות, היתה תמימות דעים שהכנפיים נחלו כישלון חרוץ, ואילו הדיפ סליפ, תבשיל המורכב משעועית אדומה, בשר בקר טחון ופלפל צ'ילי פיקנטי, שמגיע יחד עם משולשי טורטייה פריכים, היה הצלחה מסחררת. ובאגף העיקריות: פסטה בולונז היא מנה בטוחה כמעט בכל מקום, ואכן לא נשמעו תלונות מצד ילדי הבית; הפרגית לואיזיאנה הייתה בעלת פוטנציאל טעים מאוד (המנה מגיעה עם רוטב פירות יבשים), אולם רופדה ביותר מדי שומן ביחס לנתח הנתון; ההמבורגר, לעומתה, סיים בהצטיינות.
אבל המעולה שבמעולות היתה המנה האחרונה, קיפוד השוקולד, שלא איכזב ולו אחד מהנוכחים. לאחר מכן ניתן היה לגשת היישר לסעיף 3 ברשימה: תוך עשר דקות מרגע סיום הארוחה שקעו הילדים בדיפ סליפ חלומי.
בקטנה: שירות: בסדר גמור.
זמנים: 55 דקות.
אריזה: רוב המנות הגיעו בקופסאות פלסטיק מכובדות למראה. התוספות הגיעו באריזת אלומיניום בעייתית.
בונוס: מגבונים לחים, לסיים את הארוחה בכבוד.
מינוס: לא הכל הגיע בדרגת חום סבירה.
תמורה לכסף: לא רעה.
שורה תחתונה: יותר כיף לאכול במסעדה שלהם, אבל אנחנו לא מתלוננים.
