הסיבה למצבם העגום של הנחלים בישראל בכלל, ושל נחל הירקון בפרט, הוא שאין מערכת שלטונית מתאימה שתוביל ותטפל בכל הסוגיות הנדרשות לניהול אגני נחלים מתוך ראייה כוללנית. כך קובע מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה.
המחקר של ד"ר דוד פרגמנט, שהתמקד בנחל הירקון, מצא שסלילת כבישים, התקנת מתקני חשמל ובנייה לאורך תוואי הנחל נעשתה בלי שום התחשבות באפיק הנחל וזרימתו. התוצאה: התושבים סובלים, הנחל הופך למטרד ואוצר טבע שהיה יכול להיות בסיס לפארק ירוק יורד לטמיון.
מטרת המחקר הייתה לבדוק האם ישנה מדיניות סדורה למדינה בכל הנוגע לטיפול בנחל הירקון. לשם כך בדק ד"ר פרגמנט את המסמכים והדוחות שתיעדו את העשייה בתוואי הנחל וראיין בעלי תפקידים ובעלי מקצוע בתחומים הרלוונטיים.
לדבריו, יותר ממיליון וחצי תושבים גרים באגן ההיקוות של הירקון וקרוב לשני מיליון תושבים חיים במרחק של חצי שעת נסיעה מהנחל. המשמעות היא שמערכת הניקוז הטבעית שזורה בתוך האזורים שבהם יש פעילות מסיבית של בני אדם, ולכן יש צורך להבין את יחסי הגומלין בין צורכי האדם וצורכי הנחל כדי שהנחל יוכל לספק שירותים שונים כגון נופש או חקלאות.
היעדר מדיניות מוגדרת הממצא העיקרי של המחקר הוא שאין מדיניות מוגדרת לניהול אגן הירקון ופעולות שנעשו במשך שנים נעשו ללא ראייה כוללת או משולבת. מדיניות שכזו, טוען החוקר, יכולה להתקיים רק בתנאי שהמדינה תחליט להקים גוף מתאים למשימה. בהעדרו של גוף שכזה, משרדי ממשלה רבים פועלים בתחום אחריות זה: משרד החקלאות, המשרד לתשתיות לאומיות, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, משרד הפנים, רשות הטבע והגנים הלאומיים, הקרן הקיימת לישראל ומערכת השלטון המקומי.
"בהעדר מבנה ארגוני מתאים, טבעי הוא שהפעולות שבוצעו באפיק הנחל בוצעו ללא התיאום הנדרש והונעו על יד מספר מגזרים, כל אחד בהתאם לעניין שלו", ציין ד"ר פרגמנט.
דוגמאות שמדברות בעד עצמן להלן מספר דוגמאות לחוסר ההתחשבות של גורמים שונים בעת פעולות בתוואי הנחל:
- התוואי של נתיבי איילון עובר מעל לחיבור של נחל איילון ונחל הירקון וגורם להפרעה לזרימה של מי שיטפון ולמפגעי רעש ואסתטיקה בלב פארק גני יהושוע.
- התוואי של כביש 5 לא התייחס לאפיק הירקון, ואם הוא היה מוזז 100 מ' דרומה, לא צריך היה לבצע שינויים באפיק הנחל או לבצע הגנות מיוחדות על סוללות הכביש.
- מתקני חשמל, כמו תחנת המיתוג בפתח תקוה שנמצאת בחיבור הנחלים ירקון ושילה, תחנת המשנה ברמת גן, שממוקמת על גדת הנחל, ותחנת הכוח רידינג, הוקמו ללא התחשבות באפיק וגרמו לפגיעה באזור מיוחד.
"מערכת הירקון נהרסה כליל בגלל פעולות יזומות של גורמים ברמה הלאומית. חוסר ההתייחסות של משרדי הממשלה, של הרשויות השונות ושל גורמי התכנון גרמו לתוצאה בלתי נמנעת של הפיכת מערכת הנחלים למטרדים של ריחות, צחנה, יתושים ואזורים עם סכנת הצפות. במחקר הוכח מעל לכל ספק כי אין ניהול כוללני באף תחום הנדרש לניהול אגן הירקון וגם אין עדיין החלטה לעבור לניהול שכזה", סיכם ד"ר פרגמנט.