המבקר מאשים: אולמרט משבש הבדיקה; מזוז הודיע: פוטנציאל לחקירה פלילית

בחודשים האחרונים בכלל ובשבועות האחרונים בפרט התנהל קרב איתנים - בין אולמרט ואנשיו מזה, לבין המבקר ואנשיו מזה. אולמרט ופרקליטיו פעלו כדי לסכל את העברת חומר הבדיקה לידי היועמ"ש. הם ניסו להלך אימים, איימו והשמיצו, ואף הפעילו שורה של עיתונאים כדי להרתיע את המבקר, ולכפות עליו, למעשה, להימנע ממסירת דיווח מסכם ליועמ"ש. בסופו של דבר, ונוכח חומרת הפרשה, הכריע המבקר בעד הגשת הממצאים המפלילים לידי היועמ"ש, כדי שזה יורה על המשך הטיפול - עם הכלים המשטרתיים העומדים לרשותו. במכתב המלא אל היועמ"ש מפרט לינדנשטראוס את התהליכים שננקטו ואת הקשיים שהתגלעו, לא במעט נוכח סירובו של אולמרט להשיב לביקורת. להלן מקצתם:

• המחיר ששילם אולמרט - "על-פי חוות הדעת המקצועית של השמאית הגב' אשד, המחיר ששילמו השר אולמרט ורעייתו עבור הדירה שרכשו בסכום של 1.2 מיליון דולר, נמוך ב-480,000 דולר (2,122,625 ש"ח) נומינלית, ובערך מקוזז של 330,000 דולר (1,471,800 ש"ח), ממחיר השוק של הדירה (שהופחת כתוצאה מתשלום מלוא הסכום מראש)".

• מה מצופה מאיש ציבור - "יודגש כי איש ציבור מרכזי, שר בממשלה (באותה תקופה כיהן מר אולמרט כשר בממשלת ישראל), המקבל, לכאורה, סכום עתק, בלתי מקובל, של [330,000 דולר] כמיליון וחצי ש"ח כ'הנחה' לרכישת דירתו, כמפורט בטיוטא זו, חייב הסבר מפורט בעניין זה. השקיפות הציבורית מחייבת זאת. הנורמות המחייבות מינהל תקין וטוהר מידות דורשות זאת"... "חלפו שלושה חודשים, ופרט להתכתבויות חוזרות ונישנות עם באי כוחו של מר אולמרט, לא קיבלנו עד היום כל הסבר בכתב מניח את הדעת לממצאי טיוטת הדוח".

• סתירות בעדויות פקידים בכירים בעיריית ירושלים שסייעו לאולמרט - טיוטת הדוח שהועברה לעובדי עיריית ירושלים מעלה, כי פקידים בכירים בעיריה "מהנדס העיריה מר אורי שטרית, מנהלת האגף לתכנון עיר, גב' אוסנת פוסט ומנהל האגף לרישוי ופיקוח, מר מיכה בן נון, פעלו באופן ישיר או באופן עקיף, כדי לזרז ולהכשיר את התהליכים המורכבים והמסובכים של מתן האישור [לפרויקט]... הענקת 'העדפת יתר' או 'יחס מיוחד' הפוגעת גם בכללי השוויון, אפילו למי שכיהן בעבר כראש העיריה והוא שר בממשלה, וקידום מיוחד וחריג, של מתן רישיונות לאיש ציבור 'כי יש לו זכויות בעיר', הן מעשה פסול הפוגע בנורמות של 'ניהול תקין'... לא רק נותן היחס המיוחד אלא גם מי שקיבל אותו, בין אם הדברים נאמרו למקבל היחס המועדף והמיוחד במפורש, ובין אם יכול היה להבין או להסיק מהתנהגות עובדיו (לשעבר) כי הוא מקבל יחס מיוחד בנושא האישי (והמסובך) של רכישת דירתו, בתהליך מיוחד (לדבריהם ומועדף) שהתקיים בעיריית ירושלים והגיע, תודות לעובדים, לסיומו ולרווחתו של מר אולמרט וחברת 'אלומות', הוא בגדר נורמה של ניהול בלתי תקין" (שם בעמ' 20).

• אולמרט סירב להשיב לטיוטת הדוח - "לא מצאנו, לכן, לנכון, לתת יד להתמשכות נוספת ומיותרת של ההליכים והתהליכים בפרשה זו, הנבדקת כבר תקופה ארוכה מאוד. "גרירת רגליים" אינה תואמת את דרישות הביקורת על פיהן על מי שעומד לביקורתו של המבקר, להמציא לפי דרישתו של המבקר ובהקדם את תגובתו בכתב. הטיוטא של הדוח שהועברה למר אולמרט, לפני 3 חודשים, חייבה מטבע הדברים תשובה יסודית ומהירה".

• הקלטת עדותו של אולמרט "נכשלה" - "נבהיר, כי הפגישות שקיים צוות הביקורת, כחלק מהבדיקה בפרשה זו, הוקלטו בהסכמה. אשר להקלטת השיחה עם מר אולמרט ובאי כוחו, בביתו של ראש הממשלה ביום 25.09.2006: הקלטת השיחה בוצעה על-ידי ראש הממשלה בלבד, בשני מכשירי הקלטה, אך נמסר לביקורת, לאחר מכן, כי הקלטות שבוצעו בהקלטה על-ידי השר אולמרט, היו ריקות. אשר על כן, אין, לצערנו, בידי משרד מבקר המדינה תמלילים משיחה זו, שכאמור לא הוקלטה על ידינו, אלא על-ידי המבוקר ראש הממשלה, כפי שנמסר לנו ביום 27.09.2006. נאלצנו, לכן, בלית ברירה, לשחזר את עיקרי הפגישה עם מר אולמרט".

• המבקר ממליץ: חקירה משטרתית - "משרד מבקר המדינה, למד את תגובות הגופים המבוקרים, ולאחר שבחן אותן ובשים לב לכך שמר אולמרט לא הגיש את תגובתו נמצא כי הביקורת מיצתה את אפשרות הבדיקה בכלי הביקורת שניתנו בידיה על-פי חוק, השונים במהותם מכלי חקירה משטרתיים. בהקשר זה נדגיש, כי הביקורת נתקלה בקשיים רבים ומהותיים נוכח העובדה שחלק מן הגורמים הקשורים בביקורת, הם גורמים פרטיים, שאין עליהם חובה לשתף פעולה עם הביקורת ואין לביקורת אפשרות יעילה להשיג מסמכים המצויים בידיהם. קשיים אלה ניתנים לפתרון מעשי על-ידי גורמי חקירה ממלכתיים (דוגמת המשטרה).

• המבקר מציע, בסיכום פנייתו למזוז - "בשים לב לכל האמור לעיל, הואיל והביקורת בנושא החלה בעקבות פנייתכם ולנוכח עמדתכם (מיום 29/8/2006) כי קיים פוטנציאל לחקירה פלילית בתיק, ובהתחשב בעובדה כי משרד מבקר המדינה מיצה את בדיקתו בכלי הביקורת שניתנו לו בחוק, ולאור העובדה כי הממצאים שהעלתה הביקורת אינם מסירים את החששות השונים ואינם פותרים את הסתירות שנתגלו בתיק, ובשל העובדה שמר אולמרט לא הגיש, חרף הפניות, את תגובתו לטיוטת הדוח שהועברה אליו לפני כשלושה חודשים, זאת בנוסף לעובדה שגורמים המעורבים בעניין אינם גופים מבוקרים, אנו מעבירים לידיכם ולעיונכם את כל חומר הביקורת, ובכלל זה, כל המידע והמסמכים שנאספו בידי הביקורת, טיוטת דוח הביקורת שהועברה לתגובת המבוקרים ותגובות כל המבוקרים האחרים".

• להלן ההודעה לעיתונות שמסר מבקר המדינה (ציטוט):

משרד מבקר המדינה העביר היום ליועץ המשפטי לממשלה את כל חומר הבדיקה שנאסף במשרד המבקר, כולל טיוטת דוח הביקורת שנעשתה, בנושא רכישת הדירה ברחוב כרמיה 8 בירושלים, בידי בני הזוג עליזה ואהוד אולמרט, וטיפול עיריית ירושלים ועובדיה בנושא. בדיקת מבקר המדינה בנושא החלה בעקבות תלונה שהגיש העיתונאי יואב יצחק ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר המדינה, ולאחר שמשרד היועץ המשפטי לממשלה פנה למשרד מבקר המדינה, לערוך בדיקה של הנושא, אשר בסיומה, יבחן היועץ המשפטי לממשלה את הדברים ויחליט באשר להמשך הטיפול בנושא. עבודת צוות הביקורת במשרד המבקר החלה במרס 2006 ובמהלכה נבדקו התנהלות העיריה ועובדיה בהיבטים שונים של טיפול בעסקה. כמו-כן נתקבלה חוות דעת של השמאית לבנה אשד, שהיא שמאית מקצועית, בלתי תלויה המשמשת בחוות דעת מקצועיות וניטרליות את בתי המשפט מטעמם, לגבי מחיר הדירה. לפי חוות דעתה של השמאית אשד, המחיר ששילמו בני הזוג אולמרט בעבור הדירה היה נמוך ב-480,000 דולר ממחירה הריאלי, ונמוך בכ-330,000 דולר ממחירה בהתחשב בהנחה של תשלום מראש. השמאית אשד היתה גם זו שנתנה חוות דעת מקצועית בעניין הדירה ברח' כ"ט בנובמבר, אף היא של בני הזוג אולמרט, חוות דעת שהייתה מקובלת עליהם. בתאריך 29.8.06 התקיימה פגישה בין מבקר המדינה ועובדי משרדו לבין היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ועובדי משרדיהם, ובמהלך פגישה זו מסר היועץ המשפטי לממשלה כי לאחר בחינת החומר הראשוני הגיע למסקנה כי "יש בממצאים שנצטברו עד כה פוטנציאל לחקירה פלילית" ו"יש חשיבות בהשלמת עבודת הביקורת". טיוטת ממצאי הדוח הועברה לכל המבוקרים לקבלת הערותיהם ותגובותיהם. כל המבוקרים, למעט מר אולמרט, מסרו את תגובותיהם ותשובותיהם לטיוטת הדוח. מר אולמרט, שטיוטת הדוח נשלחה אליו בתאריך 31.1.07, התבקש להשיב עליה עד 28.2.07. ואולם למרות שכל החומר הרלוונטי ששימש בסיס לדוח הועבר למר אולמרט באמצעות באי כוחו, למרות ארכות נוספות בתאריכים למתן תשובה שניתנו לבקשת מר אולמרט, למרות שבאי כוחו מסרו שומה מטעמו לגבי מחיר הדירה, ולמרות פגישות וחילופי מכתבים עם באי כוחו עד למועד כתיבת מכתב זה לא התקבלו תגובותיו בכתב לטיוטת הדוח. הביקורת נתקלה בקשיים מהותיים נוספים, ביניהם העובדה שחלק מהגורמים הקשורים בביקורת הם גורמים פרטיים, שלא חלה עליהם חובת שיתוף פעולה עם הביקורת ואין למשרד מבקר המדינה, על-פי חוק, סמכויות וכלים יעילים להשיג מהם מסמכים או מידע. קושי חמור נוסף נבע מהעובדה כי למרות שמדובר היה בעסקת נדל"ן סבוכה, נמצאו בעיריה מסמכים מועטים בלבד בנוגע אליה, דבר שהקשה על חקר האמת, על יישוב סתירות בדבריהם של גורמים בעיריית ירושלים ועל גיבוש מסקנות חד-משמעיות. לאור כל אלה, הוחלט שצוות הבדיקה מיצה את בדיקתו בכלים שנתנו למשרד מבקר המדינה בחוק, שאינם כלים של חקירת משטרה. זאת ועוד: כיוון שבדיקת משרד מבקר המדינה החלה בעקבות פנייה של היועץ המשפטי לממשלה למשרד מבקר המדינה, ולאור העובדה כי במהלך הביקורת התגלו קשיים מהותיים, כפי שפורטו לעיל, נוכח הסחבת שנקט מר אולמרט אשר עיכב במשך שלושה חודשים את מתן תגובותיו לטיוטת הדוח ועד לכתיבת מכתב זה טרם העבירן, הוחלט במשרד מבקר המדינה להעביר היום את כל החומר שהצטבר בתיק, לרבות טיוטת הדוח ותגובות המבוקרים, לידי היועץ המשפטי לממשלה, על-מנת שיחליט באשר להמשך הטיפול בנושא.

בלשכת ראש הממשלה דוחים את טענותיו של מבקר המדינה. "מבקר המדינה ניסה בכל כוחו להכשיל את ראש הממשלה בעניין קניית הבית ברחוב כרמייה. משלא הצליח, המציא הליך של דוח נטול דוח ושיגר אותו ליועץ המשפטי לממשלה. אם זה לא היה כל כך עצוב זה ודאי היה מצחיק", כך אמר גורם בלשכתו של אולמרט. בסביבתו של ראש הממשלה דוחים בתוקף את טענותיו של מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, לפיהן יש להמשיך לבדוק את פרשת רכישת ביתו של אולמרט בירושלים במישורים נוספים, וכי אולמרט שיבש את החקירה בשל הסחבת בה נקט במהלך חקירת התלונה בנושא.