דוח פנימי של משרד הרווחה קובע, כי בזמן מלחמת לבנון השנייה לא היו נהלים ברורים לטיפול באוכלוסיות נזקקות, ובאין תפיסה כוללת הגיע לסייע איל הון ארקדי גאידמק. עיקרי הדוח, שהוכן בידי שנערך בידי האגף למחקר תכנון והכשרה, נחשפו הערב (א', 29.4.07) לראשונה במבט בערוץ הראשון.
מלחמת לבנון השנייה חידדה את המצוקה של העורף. עורף הוא אותם אלו שישבו ברציפות 33 ימים במקלטים, ימים בהם מעגל הנזקקים לסיוע משירותי הרווחה הלך וגדל. הכישלון של שירותי הרווחה במלחמה מקבל עתה גם אישור רשמי: הדוח הפנימי מגלה כשל מערכתי עצום.
בימי המלחמה לא היה אפילו שר רווחה. לפני המלחמה לא בוצעה כל עבודת מטה שאמורה הייתה לתכנן כיצד לטפל באוכלוסיה זו בעת מלחמה. גם אם היו יושבים ומתכננים את הדברים יומיים אחרי פרוץ המלחמה ניתן היה למזער את הנזק במהלך כל הימים הנותרים.
במשרד הרווחה מדברים על קונספציה שגויה שבגללה קשישים ונכים ננטשו. הכשל העיקרי הוא היעדר תוכנית עבודה בחרום וקביעת גבולות גזרה מיניסטריאליים. כישלון נוסף הוא אי קביעת נהלים להתנהלות מול המגזר השלישי - העמותות הוולונטריות; והחמור מכל: לא היה מאגר מידע מרכזי על אודות חסרי הישע הנזקקים לסיוע ולא היה חדר מצב שריכז את עבודת המטה של שירותי הרווחה. שר הרווחה, יצחק הרצוג, שקיבל לידיו את הדוח אמר כי "התעוררו כשלים, שנוגעים להגדרת סמכויות בין המטה המרכזי, מחוזות ולשכות רווחה".
בדוח מפורטות כמה המלצות עיקריות :
- הקמת חדר מצב חברתי-לאומי לתיאום בין משרדי הרווחה, הבריאות, החינוך, הפנים והקליטה בשעת חרום;
- הקמת מאגר ממוחשב ומיפוי ארגוני מתנדבים;
- ניסוח מחדש של נהלים לחלוקת תרומות מארגונים וולונטריים בזמן המלחמה.
המלצה נוספת עוסקת בנושא פינוי תושבים. על-פי הדוח, כבר עתה יש להקים מאגר מידע בכל רשות מקומית, למיפוי אוכלוסיות הרווחה האמורות להתפנות. בעת חרום ההמלצה היא להקים מתקני קליטה המוניים. ההמלצה היא לפנות קהילות ומשפחות בשלמותן. "המטרה היא: הגדרה ברורה של סמכות ואחריות במצב חרום במטה מרכזי, מחוזות ולשכות רווחה", הסביר שר הרווחה הרצוג.