יום הדין של אולמרט, פרץ וחלוץ

בקיץ אמורה הוועדה לפרסם את הדוח המלא. מסמך זה יכלול: ניתוח הלחימה על כל הבטיה, לרבות עקרונות צה"ל וסוגיות כגון מוכנות הצבא, בניין הכוח, הפעלתו, הכשרת המפקדים ותפיסת ההפעלה. החלטות הדרג המדיני בהמשך המערכה, כולל החלטה על תנאי הפסקת האש והלחימה ביומיים האחרונים אחרי שהתקבלה ההחלטה במועצת הביטחון. היחסים בין הדרג המדיני והצבאי בנושאי שימוש בכוח צבאי כחלק מתפיסה אסטרטגית של יעדי מדינת ישראל. האתוס הכללי של החברה הישראלית והקשר בינו ובין אתגרי המדינה. הטיפול בעורף מבחינת המוכנות, התכלול, התפיסה המבצעית, ופעולות העורף והרשויות תוך תיאום עם ממצאי בדיקת מבקר המדינה. ותוצאות המערכה. במהלך כל חודשי הדיונים, הצליחה הוועדה לשמור על חשאיות החקירות והדלפות מתוך הדיונים הפנימיים כמעט שלא מצאו את דרכן החוצה. אלא שלקראת הסוף משהו השתבש. חלקים גדולים מן הדוח שאמור היה להיחשף לראשונה מחר, יצאו לתקשורת כבר בסוף השבוע. על-פי ההדלפות, מצאה הוועדה את אולמרט, פרץ וחלוץ כאחראים לשורה של מחדלים וכישלונות. אהוד אולמרט - נהג בפזיזות, ביהירות ובחוסר שיקול דעת; הורה על מערכה צבאית עוד לפני שכינס את הקבינט המדיני-ביטחוני; הובל על-ידי הצבא, במקום להוביל; לא דרש חלופות לכניסה למלחמה; לא הכין אופק להפסקת המבצע שהתגלגל למלחמה. עמיר פרץ - נכנס לתפקיד שר הביטחון בלא הכנה מוקדמת; לא הקפיד ללמוד את הבעיות שעמדו על הפרק, ואף נמנע מקבלת ייעוץ מאנשי מקצוע במשרדו. דן חלוץ - זלזל בסיכון מפני הקטיושות; לא הציג חלופות בפני הדרג המדיני ומנע מבכירי צה"ל לדבר ולעדכן את הדרג המדיני. בלשכת ראש הממשלה מנסים במקביל לשמור על האגפים. האגף הבעייתי הוא זה שבראשו עומדת שרת החוץ, ציפי לבני, המתואמת עם השר לביטחון פנים, אבי דיכטר. לבני דרשה יום-יומיים לאחר החטיפה להגביל את המערכה, אך אולמרט-פרץ דחפו להסלמה. לבני דרשה ימים ספורים לאחר מכן לפתוח ערוץ מדיני, אך יישום הרעיון סוכל על-ידי אולמרט. גם באופוזיציה נערכים. הליכוד פועל עתה כדי לחבור לסיעות האופוזיציה האחרות, כדי לצאת לרחובות ולהפגין נגד הממשלה. במקביל, מנהלים עתה כמה מבכירי הליכוד, ובראשם ח"כ בנימין נתניהו, מגעים מאחורי הקלעים עם חברי כנסת בכירים בסיעת קדימה, בדבר אפשרות שייתנו את ידם להחלפת הממשלה.

היום תפרסם הוועדה את דוח הביניים. כבר לפני מספר שבועות מסרה הוועדה כי בדוח יהיו מסקנות אישיות נוגעות לראש הממשלה אולמרט, לשר הביטחון עמיר פרץ ולרמטכ"ל היוצא דן חלוץ. בוועדה ציינו, כי במקביל להגשת הדוח המסווג לראש הממשלה ולשר הביטחון, יועמד דוח בלתי מסווג לעיון הציבור. הצגת הדוח תתקיים בבנייני האומה בירושלים בשעה 17:00. על-פי הודעת הוועדה, הדוח החלקי יכלול פרקים העוסקים בנושאים הבאים: דיון בעקרונות כלליים של עבודת הוועדה ותפישת תפקידה בכל הנוגע לקביעת ממצאים, מסקנות והמלצות. תפיסת הוועדה את נושא כללי הצדק הטבעי. ניתוח התקופה שלקראת המערכה, החל מנסיגת צה"ל מדרום לבנון בשנת 2000 ועד למערכה עצמה, ומסקנות כלליות לגבי תקופה זו. ניתוח ההחלטות הקשורות ביציאה למערכה, מאז אירוע החטיפה ב-12 ביולי ועד נאום ראש הממשלה בכנסת ב-17 ביולי. בנוסף, הדוח יבצע ניתוח ההחלטות הקשורות בתקופת היציאה למערכה יכלול שלושה פרקים: ממצאים מפורטים, מסקנות מערכתיות, מסקנות אישיות לגבי אחריותם של ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל היוצא בנוגע להחלטות לקראת היציאה למערכה ודרך קבלתן. בוועדה ציינו כי בחרו לייחד דוח חלקי לנושאים אלה שכן ההחלטות הנוגעות ליציאה למערכה הן בעלות חשיבות מיוחדת להמשכה, והן דנות "בנושאים שהם קיימת לדעתנו דחיפות ביישום המסקנות וההמלצות. אנחנו מדגישים כי מסקנותינו בדוח אינן משקפות עמדה לגבי מכלול המערכה", אמרו.

בכיר הנחקרים בוועדה היה, כצפוי, ראש הממשלה אהוד אולמרט. מלבדו, חקרה הוועדה בשבעת חודשי עבודתה, שורה ארוכה של אישים מבכירי המערכת המדינית והביטחונית. שר הביטחון, שרים נוספים, שרים לשעבר, ראשי ממשלה לשעבר, הרמטכ"ל, רמטכ"לים לשעבר, אלופים, קצינים נוספים, קצינים במילואים ועוד. על-פי כתב המינוי חקרה הוועדה את אירועי לבנון בקיץ 2006, אך גם את שש השנים שקדמו למלחמה האחרונה, מנסיגת צה"ל בשנת 2000. ראש הממשלה אהוד אולמרט, שיצא במאבק עיקש למניעת הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, אמר כי הסמכויות שהעניקה הממשלה לוועדת וינוגרד הן זהות כמעט לחלוטין לסמכויותיה של ועדת חקירה ממלכתית. את שר הביטחון עמיר פרץ הטיעון שכנע, ובישיבת הממשלה, הצביע פרץ בעד הוועדה, למרות שהודיע בעבר כי הוא תומך בהקמתה של ועדת חקירה ממלכתית בלבד. סך-הכל שני שרים הצביעו נגד הקמתה של הוועדה, אופיר פינס ואיתן כבל. השר שאול מופז נמנע בהצבעה, כיוון שלדעתו אין להסתפק בהקמת ועדת בדיקה ממשלתית, אלא להקים ועדת חקירה ממלכתית. ועדת וינוגרד מונתה על-פי סעיף 8א' לחוק הממשלה. הוועדה התבקשה, על-פי החלטת הממשלה שאושרה, לגבש את מסקנותיה בהקדם נוכח הצורך בהיערכות מהירה. הממשלה אף ביקשה מהוועדה להגיש דוח ביניים עם הממצאים המסתמנים. בהחלטת הממשלה נאמר: "הוועדה תגיש את ממצאיה, מסקנותיה והמלצותיה באשר לשיפור תהליכי קבלת ההחלטות בעתיד של הדרג המדיני ושל ראשי מערכת הביטחון, ובכלל זה החומרים והייעוץ הניתנים לגורמים הנ"ל".