לפני שרצים להגיש תביעה כדאי לבדוק אם יש "קייס". מיכאל השלום, רואה חשבון מטבריה, תבע את עו"ד יפית אזרד בטענה שהכין עבורה דוח למע"מ לחודשים יולי-אוגוסט 2006 והיא לא שילמה שכר טירחה בסך 500 שקל כולל מע"מ. השלום תבע את אזרד בבית המשפט לתביעות קטנות בטבריה בסכום של 1,300 שקל.
לטענתו, אזרד שהיתה לחוצה להגיש דוח מע"מ בזמן, פנתה אליו ימים ספורים לפני המועד האחרון וביקשה שיכין את הדוח. לדבריו, לאחר מכן התעלמה מפניותיו וסירבה לשלם עבור השירות. השלום ביקש לחייב אותה גם בהוצאות שנגרמו לו ואגרת בית המשפט.
בכתב ההגנה נטען שאזרד פנתה להשלום כדי לקבל הצעת מחיר ולא שכרה את שירותיו והצדדים לא חתמו על חוזה. היא לא ביקשה שיכין דוח מע"מ והראיה שבסופו של דבר את הדוח הגיש רואה החשבון הקודם שלה. אזרד צרפה את הדוח וביקשה לדחות את התביעה ולחייב את השלום בהוצאות משפט. לדבריה, הצעת המחיר לא נראתה לה ולכן לא התקשרה עם השלום.
שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בטבריה, רים נדאף, דחתה את התביעה בחודש שעבר, בקובעה שהשלום לא הרים את נטל ההוכחה. "מכל המסמכים עולה שאכן הנתבעת פנתה לתובע לקבל הצעת מחיר כתובה לטיפול בענייניה השוטפים, דבר שניתן לה על-ידי התובע, אך לא נחתם ביניהם הסכם כלשהו והנתבעת לא העבירה לתובע ייפוי כוח כדי שיוכל לטפל בענייניה".
השופטת נדאף הוסיפה שבמועדים הרלוונטיים לכתב תביעה הוכיחה אזרד, שהיתה לקוחה של רואה חשבון אחר. "לפיכך אני קובעת שלא הוכח בפני שהנתבעת ביקשה מהתובע שיכין עבורה דוח מע"מ".
השופטת חייבה את רואה החשבון לשלם לעורכת הדין 200 שקל הוצאות משפט. השופטת שכחה לציין שלתובעים נתונה בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום. ת.ק: 1187/06.