היועץ המשפטי לממשלה מגדיר את אקט בחירתם של 14 מתוך 15 הדיינים שנבחרו לשמש כדיינים בבתי הדיינים הרבניים כ"תקלה". דברם אלו עולים מתוך תשובתו של מני מזוז לבג"צ הדן בארבע עתירות בדרישה לביטול המינוי. שר המשפטים פרידמן טוען לעומתו כי הליך הבחירה ראוי, ומבקש מבג"צ שלא לבטל את הליך הבחירה.
בהודעה מטעמו, שנשלחה על-ידי שרון רוטשנקר, סגנית בכירה לפרקליט המדינה, נכתב כי הדיינים שנבחרו על-ידי הוועדה היו עם כתב הסמכה שאיו בר-תוקף, כמתבקש על-פי דין, תנאי כשירות בסיסי לצורך הסמכה.
מזוז פירט את סעיפי החוק בנושא, וקבע כי בהחלטת הוועדה נפל פגם חוקי. הוא הוסיף כי נמצאו פגמים גם בהליכים הנוגעים לעבודת ועדות המשנה והצגת תוצריהן בוועדה, וממילא גם בהחלטות הוועדה. "עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא, כי יש לשוב ולקיים מחדש את ההליכים בוועדת המשנה ובמליאת הוועדה, ביחס לכלל המועמדים, בהתאם להליכים הקבועים מכללי הוועדה", נכתב בהודעת מזוז, כאשר הכוונה היא גם להביא מחדש לאישור גם של המועמד ה-15, שהיה לו כתב הסמכה בתוקף.
בהודעתו, הוסיף היועמ"ש כי נוכח המחסור בדיינים יפעל שר המשפטים דניאל פרידמן, על-דעת נשיא בית הדין הרבני הגדול הרב שלמה משה עמאר, לקיום במהירות האפשרית של הליכי בחירה חוזרים לדיינים.
בין הדיינים שמונו נמצאים הרב בנימין אטיאס, אחיו של שר התקשורת אריאל אטיאס (שס); יוסף רבינוביץ', אחיו של רב הכותל שמואל רבינוביץ'; בנו של יוחנן שטסמן, רופאו של הרב עובדיה יוסף; בנם של יו"ר המועצה הדתית לשעבר בירושלים ושל הרבנית הדסה רלב"ג, המקורבת לח"כ דליה איציק; וכן בנו של דיין בכיר שבעבר חיתן בארה"ב את אחיו לאישה אחרת, חרף סרבן גט וזאת מכוח התר לשאת אישה שנייה.
פרידמן הגיש עמדה חלוקה לבג"צ ואילו שר המשפטים מצידו, הודיע בתשובתו לבג"צ, כי הוא אומנם איננו מתנגד לקיום הליך מחודש לבחירת דיינים שייעשה בהקדם האפשרי, אך הוא משאיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט. פרידמן למעשה מבקש מבית המשפט כי יותיר על-כנה את החלטתו והפנה בהקשר זה, את תשומת לב בית המשפט לפסיקה אחרת [בג"צ 1843/93 פנחסי נ' כנסת ישראל, פ"ד מח (4) 492], שבה נפסלה ברוב דעות החלטה של הכנסת מחמת פגם בהליך ובעקבות דיון חוזר בכנסת התקבלה תוצאה מוצלחת פחות.
שר המשפטים הבהיר, כי שמות המועמדים שנבחרו פורסמו לפני כניסתו לתפקידו ואף המועד לדיון נקבע על-ידי שר קודם. לדברי פרידמן, נמסר לו כי חודשו בינתיים כל כתבי ההסמכה של הדיינים שנבחרו [על-ידי הרבנות הראשית, באופן רטרואקטיבי, ע.י.], ולפיכך הוא סבור כי "בנסיבות המקרה הצדק אינו מחייב להיענות לעתירות והפגמים הנטענים, במידה שנפלו, אינם יורדים לשורשו של עניין, ומכל מקום צריכה לחול על המינויים הלכת הבטלות היחסית".
פרידמן מסר לבג"צ כי עמדתו היא שאין כל פגם במינויו של שלמה שטסמן, אשר שירת בצה"ל והוא בעל תואר שני במשפטים. לטענתו, הסמכתו לדיינות הייתה בתוקף ביום הבחירה ואין כל יסוד לפסול את בחירתו.
שר המשפטים פרידמן לא ממתין להכרעת בג"צ וכבר קבע מועד דיון לישיבה קרובה בנושא מינוי דיינים, אך קביעת התאריך ליום כ"ח באייר, יום שחרור ירושלים, קוממה את חבר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (מפד"ל), שטען כי זהו יום המיועד לטקסים ולחגיגות ולא לישיבות. סלומינסקי ביקש לדחות את מועד כינוס הוועדה, ובמשרד המשפטים נעתרו לבקשה והקדימו את הדיון ביום. סלומינסקי מצידו טוען כי תאריך זה מוקדם מדי, ויש לתת התראה מראש של עשרה ימים קודם לכינוס הוועדה.
יועץ התקשורת של שר המשפטים מסר ל-Nfc כי הדיון שנקבע קודם לפסיקת בג"צ בנושא הינו דיון פרוצדורלי שנועד לזרז הליכים במקרה שבג"צ אכן יפסוק לחייב את שר המשפטים לקיים את הוראת היועמ"ש לקיים את הדיון מחדש.
