"אריק היה מנהל את המלחמה אחרת... אריק היה איש שנשם ביטחון, שהבין בביטחון, שהכיר את הדברים יותר טוב מכל אחד אחר". כך אומר עו"ד דב ויסגלס, מקורבו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, ומי שהיה ידוע כמקורבו, בראיון לעו"ד רון דרור, המתפרסם בבטאון 'עורך הדין' של חודש מאי 2007. ויסגלס התייחס בראיון לסוגיית הון ושלטון, ולנושא המסעיר את הציבוריות הישראלית - החלטות הדרג המדיני והצבאי בכל הקשור למלחמת לבנון השניה.
ויסגלס סבור, לאור היכרותו עם שיטות העבודה של שרון, כי אם שרון היה על כסאו, כל מלחמת לבנון השנייה היתה נראית אחרת. "היינו יוצאים למבצע צבאי אחר, שהיה מתנהל אחרת". ויסגלס התייחס לתיאורית האתרוגיות המלווה את כל מי שעוסק בפרשיות שרון ודחה את הטענה כי התוכנית המדינית של שרון, ההינתקות, מנעה חקירות נגדו בפרשה המכונה 'האי היווני'.
"האתרוגיות" לדבריו, ניתנה לשרון בזכות המהלך המדיני שיצר ושבו תמכו 70% מהעם וכל פרשת האי היווני היתה למעשה "חקירה מטופשת", שלשניה לא הטרידה את שרון "ידענו שהענין הזה של האי היווני הוא מגוחך, אין לו שום קשר לעשייה ההסטורית הזאת".
ויסגלס: הייתי מועמד למשרת יועמ"ש ויסגלס חושף כי הוא היה מועמדו של שרון ליועץ משפטי אך הוא סירב כיוון שהוא עצמו היה נתון בחקירה בנושא אננקס בהקשר של איסוף התרומות, וגם משום ש"אי אפשר להיות גם חבר של אריק שרון, וגם לאהוב את אריק שרון וגם לרצות לעזור לאריק שרון וגם להיות יועץ משפטי בתקופה של שרון מפני שבין יועץ המשפטי לממשלה לבין ראש ממשלה יש מתח מובנה".
ויסגלס מוסיף כי לדעתו היום השלטון פחות מושחת מבעבר והשינוי הוא בנושא "השקיפות, המשפטיזציה, התחקירנות, הביקורת. 'הרשת' שלפני 20 ו-30 שנה היתה נזרקת ולא מעלה דבר, עכשיו מעלה למכביר".
המאפיין לדבריו את החקירות 'הציבוריות' בשנים האחרונות, אינו נטילת כסף לכיס הפרטי אלא "התנהגויות גבוליות של כביכול ניגודי עניינים, משוא פנים והעדפה של פלוני על פני פלמוני". דברים אלו בעבר לא עוררו בכלל שאלה ומדובר לדבריו למעשה ב"אבות הפרוטקציה", המוכרים לכל ישראלי מצוי. ויסגלס מתווה את הקו המנחה הראוי לדעתו, "לעשות פעולה עבור כסף זה דבר אחד. אם זה לא בשביל כסף, אז למרות שהתוצאה אולי גרועה, אלו מעשים פסולים אבל לא בהכרח פליליים".
בעלי ההון מפרנסים מאות אלפים בישראל מאחורי סוגיית הון ושלטון עומדת לדבריו מציאות של כמאה עד שלוש מאות איש "החולשים על הכלכלה הלאומית". הללו לדבריו "נותנים פרנסה למיליונים... מה לעשות שהאחים עופר או נוחי דנקנר הם מפרנסים של מאות אלפי אנשים בישראל? מישהו באמת סבור שלמה שקורה איתם אין שום משמעות לדידו של נושא מישרה בשלטון?"
על פרשת החקירה במרכז ההשקעות אומר ויסגלס כי מדובר במפעל שקם בדימונה ומעסיק כאלף איש. לדבריו מי שישאל את מי שעובד באותו מפעל ויש לו עבודה 'והוא מביא פרנסה והילדים מאושרים ואשתו מאושרת', "תשאל אותו האם היה ראוי שהשר יטפל בזה. הוא יגיד לך 'תדחוף את כל שיקולי הצדק החברתי שלך לאן שתדחוף. בעיני יברך אלהים את השר, ואת עורך דינו החבר שלו, שהביאו לנו את העסק הזה".
ויסגלס מודה כי במדינת ישראל המעורבות של המערכת המשפטית היא אדירה. "תתפלאו כמה פרקליטים צבאיים או אנשי היועץ המשפטי לממשלה מעורבים בקבלת החלטות צבאיות. בעיני זה נפלא". הוא מוסיף כי גם בהחלטות הממשלה יש מעורבות משפטית "מאד גדולה, מאד חשובה ומאד נכונה".
על חלקו של ההון בסוגיית השלטון, אומר ויסגלס כי חלק גדול מ'השחיתות' במערכות הממשלתיות היא שחיתות שמקורה בתרומות לבחירות. יחד עם זאת, "אילי הון ואילי תקשורת אולי היו רוצים להשפיע, אבל אין להם שום השפעה. ובוא אני אגלה לך סוד שאולי הוא לא טוב לעסקים, לא רק שאין להם השפעה אלא שההתערבות שלהם מקלקלת".
בסיכום הראיון חושף ויסגלס את העומד מאחורי החלטתו ללמוד משפטים, וכבר בגיל בר מצוה. לדבריו קיבל במתנה ספר שנקרא "בית דין". "הסיפור המדהים הזה של סמואל ליבוביץ עם קבוצת המקרים שמתוארים שם כל כך הלהיב אותי שבעצם ידעתי שאלמד עריכת דין. הספר נקרא באמת כמו ספר מתח. לימים אתה מתבגר רואה את הדברים בפרספקטיבה האמיתית והמקצועית, ומגלה שלא כצעקתה. אבל שם זה כל כך רומנטי, כל כך אקזוטי, והאלמנט הבלשי כל כך מפותח".