כ-70% מהיזמים יוצאי מדינות חבר העמים, מפתחים עסקים עבור עולי ארץ מוצאם. יוצאי מדינות אלו מהווים 72% מהלקוחות, 39% מהספקים ו-49% מהשותפים. כך עולה ממחקר חדש שבוצע ע"י ד"ר נונה קושנירוביץ' וד"ר סיביל היילברון מהמרכז האקדמי רופין.
היזמים עולי חבר העמים גם מעסיקים רק את בני ארץ מוצאם. 91% מהעובדים בעסקים אלה הם יוצאי חבר העמים. הערכות מומחים בתחום אומדות את הקף ההשקעה הראשונית בעסקים בתחום "הבועה האתנית" עומד על כחצי מיליארד שקלים, ואילו מחזור העסקים גדול פי כמה.
ד"ר נונה קושנירוביץ', עורכת המחקר, אמרה כי קיימת בועה עסקית מלאה של "כלכלה אתנית" המתקיימת לצד הכלכלה הישראלית. "עולים מחזיקים חנויות ירקות, חנויות ספרים, בתי קפה ומכולות בשפה הרוסית ועבור יוצאי ברית המועצות. גם מעמד היועצים- רואי חשבון, עורכי דין ואף רופאי שיניים לוקחים חלק ברשת החברתית-עסקית ופועלים עם לקוחות מיוצאי ברה"מ ועבור יוצאי ברית המועצות", אמרה.
קושנירוביץ' והיילברון טוענות כי הדבר אינו מהווה גורם שלילי או מעכב בהשתלבות החברתית. "הרשת העסקית חברתית שנוצרה בישראל ממלאת את החסר בצורך ברשת חברתית, אשר נותרה בברה"מ לשעבר. מחקרים שונים מראים כי ה'בועה האתנית' עובדת דווקא לטובת העולים, ומסייעת להם להתפתח מבחינה כלכלית ולצמצם את התלות בחברה הישראלית. המחקר ומחקרים נוספים מראים כי ייתכן שיזמים שהקימו עסק בתוך ה"בועה האתנית" לא היו יכולים להקים אותו מחוץ לבועה".
עוד מראה המחקר כי רמת ההשכלה של יזמים עולי חבר העמים עולה על רמת ההשכלה של יזמים ישראלים. נתון מעניין נוסף שנמצא היה ייצוג יתר של מהנדסים בתחום הקמעונות - חנויות מכולות ומסחר זעיר: 46.7% מבעלי העסקים הקטנים הינם לא פחות מאשר מהנדסים מוסמכים.