אם בעלי חברת א.ד.מטלון מתומכים ומיוזמי החרם על מבקרי הקולנוע חשבו שהם ינצלו מהביקורת על החידוש העלוב לסרט האימה הקלאסי, "אות משמים" הם טועים לחלוטין. הסרט שיצא בישראל ובעולם בו-זמנית בתאריך השטני 6.6.06 כגימיק יחצני, מתגלה כמוצר צריכה עלוב במיוחד. למעט משחק סביר של צוות השחקנים האיכותי שהסכים לקחת חלק בפארסה המתרחשת על המסך, אין כל הצדקה ללכת בשביל זה לבתי הקולנוע. מרבית חובבי הז'אנר שמסתובבים באתרי אינטרנט כמו Rotten Tomatoes יודעים שמרבית מבקרי הקולנוע "שרפו" את הסרט עוד לפני שראה אור מסך.
למי שאינו יודע, רשת רב-חן (פורום פילם, א.ד.מטלון), גלובוס גרופ (וורנר, יוניברסל) וסרטי שפירא החליטו להחרים את מבקרי הקולנוע בארץ כי הם טוענים שהביקורות הקטלניות שמתפרסמות ביום שהסרט יוצא לבתי הקולנוע הורסות את סיכוייו להצליח. רק לפני כשבועיים יצא לבתי הקולנוע הסרט, "צופן דה וינצ'י". הסרט נקטל באכזריות על-ידי 95 אחוזים ממבקרי הקולנוע לא רק בארץ אלא גם בעולם כולו. כאמור הוא היה לאחד הסרטים המצליחים ביותר כלכלית בשנה האחרונה והכניס יותר משבעים מיליון דולר בסופשבוע הראשון בבתי הקולנוע בארה"ב. בארץ כבר ראו אותו מאה אלף איש אם לא יותר. הסרט להיט.
"אות משמים" שגם כן נשען על אמונות תפלות תוצרת הנצרות לא יהפוך ללהיט ענק. מסיבות רבות, הרעש התקשורתי סביבו נמוך הרבה יותר ממה שהיה סביב דה-וינצ'י. אין בו כוכבי קולנוע ענקיים כמו טום הנקס, אודרי טאטו, איאן מק'לן וז'אן רנו בתפקידים הראשיים. לא ביים אותו מלך יחסי הציבור, רון האוורד אלא במאי אלמוני יחסית. והסיבה המרכזית הסרט המקורי משנת 76 עדיין טרי בזיכרונם של האנשים ואפקטיבי פחות או יותר כמו הסרט החדש. "אות משמים" אם ככה הוא עוד סרט שהאולפנים מנסים למכור לכם מסיבה אחת בלבד, תאריך היציאה שלו.
לפני כשנה וקצת אולפני פוקס עלו על התאריך הקלאסי 6.6.06 וניסו לחשוב איזה סרט אפשר להוציא בתאריך המדובר. אחרי לא הרבה מחשבה הם החליטו לעשות חידוש לסרט הקלאסי. שכרו את אותו התסריטאי והביאו במאי בינוני וצוות שחקנים מוצלח אך נטול אישיות וכך נברא הסרט שיצא אתמול למסכי הקולנוע. "אות משמים" הוא סרט אימה שהדבר היחיד שמפחיד זה קהל הבנות הפטפטניות שלא הפסיקו לדבר במהלך הצפייה ולענות לסלולרי שלהן. זה בדיוק מה שקרה בהקרנה המסחרית בשעה שבע וחצי בערב, באולם 2 ברב-חן כיכר דיזנגוף. בהקרנות מסחריות, כשהסרט משעמם הקהל הרבה פחות מנומס. בהקרנות למבקרי קולנוע אנחנו יושבים וסובלים בשקט ומחליפים דעות בסוף הסרט, לקהל רגיל אין אלוהים הוא פשוט עושה רעש.
זה בדיוק מה שקרה בהקרנה שנכחתי בה. הסרט מורכב בעיקר מסאונד חזק שקופץ ברגעי מתח כאשר כול מטרתו היא להפחיד - אחרת לא היינו מפחדים. האמת זה עד כדי כך צפוי ועשוי לפי הספר שזה גובל בעליבות. ובנוסף להפחדות הזולות ישנה בעיית התסריט: הוא כה מטומטם שנראה שצוות השחקנים פשוט משועשע עד כדי כך מהצורך להגיד אותו בשיא הרצינות. למי שאינו מכיר את עלילת הסרט, מדובר בעוזרו של שגריר איטליה שאשתו מפילה את התינוק והוא מאמץ תינוק שנולד בדיוק באותו היום בתאריך המקולל ה 6.6.06. מאותו רגע מתרחשת שרשרת אסונות והתינוק שגדל לילד בן חמש מתגלה כבנו של השטן בכבודו ובעצמו.
הילד סאמוס דאוי פיצפטריק המגלם את דמייאן הילד השטני, מכווץ את פרצופו מרבית הסרט, וחוץ ממספר מילים בודדות הוא לא פוצה את פיו מרבית הסרט. הפרצוף המגוחך שהוא מלביש מרבית הזמן מזכיר יותר פרצוף של ילד מפונק שלא קיבל קינוח מאשר פרצוף שטני. באופן לא מפליא זה גם המצב של הסרט. עושה רושם שההצלחה שלו תהיה מזערית. הסופשבוע יוצא "מכוניות" בבתי הקולנוע בארה"ב וכעבור שבוע "מהיר ועצבני 3". החידוש הלא מוצלח ל"אות משמים" יעלם במהירות ממסכי הקולנוע, ויעשה את הכסף שלו ב-DVD. האחרים שלא ירצו להוציא כסף מכיסם על הסרט הנ"ל ישתמשו בשיטות לא חוקיות כדי לראות אותו. וזו, אם כבר, הסיבה האמיתית שבגללה מפיצי הסרטים בארץ צריכים לדאוג.
ואם בסרטי אימה וחברת ההפצה א.ד.מטלון עסקינן, לפני שבועות מספר הם החליטו לא להוציא לבתי הקולנוע את סרט האימה המעולה "גבעת הפחד", או באנגלית The Hills Have Eyes. גם סרט זה הוא חידוש לקלאסיקה משנות השבעים. ההבדל המרכזי הוא ש"גבעת הפחד" משנות השבעים הוא סרט מחורבן שלא ממש זכה להצלחה וקהילת המעריצים שלו הרבה יותר מצומצמת. אה, ועוד משהו חשוב - החידוש הרבה יותר טוב מהסרט הישן. למען האמת החידוש הוא סרט אימה טוב מאוד שבזכות סינמטק ת"א המנויים יכלו לצפות בו בהקרנה בודדת בחמישי בחצות. אז כן, א.ד.מטלון אולי יאשימו אותי שפגעתי להם בהכנסות בשל הביקורת הזו. מעניין אם הביקורת המעולה שכתבתי על "הוסטל" אשמה בכישלון המסחרי שלו בישראל או אולי מסע הפרסום השקרי סביבו. תשובות באימיול.
