לרגל יום ירושלים מפרסמים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומכון ירושלים לחקר ישראל נתונים שונים על העיר ירושלים:
- אוכלוסיית העיר ביום ירושלים מונה 736,700 תושבים (אומדן).
- ירושלים היא הגדולה בערי ישראל, בשטחה, באוכלוסייתה, באוכלוסייתה היהודית ובאוכלוסייתה המוסלמית שבה, והיא מהווה כ-10% מכלל תושבי המדינה.
- למעלה משליש מתושבי ירושלים (35%) הם ילדים עד גיל 14 – פי שניים מחלקם של הילדים באוכלוסיית תל אביב-יפו ובאוכלוסיית חיפה.
- במהלך שנת 2006 נולדו לתושבי ירושלים 19,600 תינוקות, 13% מכלל התינוקות שנולדו בישראל במהלך שנה זו הם ירושלמים.
- בשנת 2006 השתקעו בירושלים 2,488 עולים, כ-13% מכלל העולים שהגיעו לישראל בשנה זו.
- תפוסת החדרים במלונות בירושלים הגיעה בשנת 2006 ל-52%
- בשנת 2005 אחוז הבעלות על טלוויזיה, על מנויי כבלים ולווין, ומנויי אינטרנט היה הנמוך ביותר בירושלים מבין חמש הערים הגדולות בארץ.
- האוכלוסיה הבוגרת בירושלים מרוצה יותר מהחיים ומגלה אופטימיות גם לגבי העתיד, בהשוואה לכלל האוכלוסיה הבוגרת בישראל.
ירושלים, עיר הבירה, היא העיר הגדולה בישראל, הן מבחינת שטח השיפוט שלה והן מבחינת מספר התושבים המתגוררים בה. ביוני 1967 הורחבו גבולות ירושלים ב-70 קמ"ר מזרחה, דרומה וצפונה. כך הפכה ירושלים לעיר הגדולה ביותר בישראל בשטחה. כיום שטחה של ירושלים הוא 126 קמ"ר, בעוד שטחה של תל אביב-יפו הוא 51.3 אלף דונם, של חיפה 59.7 אלף דונם ושל מעלה אדומים 48.5 אלף דונם.
בסוף שנת 2006 (כל הנתונים לשנת 2006 הם ארעיים) מנתה אוכלוסיית ירושלים כ-732.1 אלף תושבים. 469.4 אלף יהודים (64%), 239.1 אלף מוסלמים (32%) 14.7 אלף נוצרים (2%) ו-8.7 אלף (1%) שאינם מסווגים לפי דת.
424,300 מתושבי ירושלים (יהודים וערבים) התגוררו בסוף שנת 2005 באזורים שנוספו לעיר בשנת 1967, והם היוו 59% מכלל תושביה. כ-43% מתושבים אלו הם יהודים (ואחרים לא ערבים) (184,300 נפש) אשר היוו 39% מכלל היהודים בעיר. כ-57% מהתושבים באזורים שנוספו לעיר הם ערבים, והם היוו 98% מהאוכלוסיה הערבית בעיר.
בסוף שנת 2005 התגוררו 184,300 יהודים (ואחרים לא ערבים) בשכונות שנבנו באזורים שנוספו לירושלים לאחר איחודה. בשכונות היהודיות הגדולות שנבנו באזורים אלו התגוררו כ-40,200 תושבים ברמות אלון, 40,000 בפסגת זאב, 26,700 בגילה, 19,600 בנווה יעקב, 14,300 ברמת שלמה (רכס שועפאט) ו-11,900 בתלפיות מזרח.
אוכלוסיית העיר במהלך השנים בשנת 1948 מנתה אוכלוסיית העיר 83,984 נפש. ירושלים הפכה לעיר הגדולה בישראל בשנת 1975, וזאת בעיקר הודות לריבוי הטבעי הגבוה. בשנת 1967, איחוד החלק המערבי של העיר עם החלק המזרחי הגדיל את אוכלוסיית העיר ל-266,300 נפש (בחודש יוני 1967). איחוד העיר הביא תוספת אוכלוסיה של כ-66,000 נפש אשר התגוררה במזרח ירושלים. מתוכם כ-53,800 מוסלמים (כ-20% מאוכלוסיית העיר דאז) וכ-11,000 נוצרים (כ-4%).
במשך ארבעים השנים שעברו מאז איחודה של העיר, גדלה אוכלוסייתה פי 2.75 (תוספת של כ-463,400 נפש). קצב גידול האוכלוסיה השנתי הממוצע בעיר, בין השנים 1967 ל-2006, עמד על 2.6%, שהוא קצב גבוה במעט מהממוצע הארצי - 2.4%.
האוכלוסיה הערבית בירושלים לפי סוג אזרחות בסוף 2005, כ-93% מהאוכלוסיה הערבית בעיר היו במעמד של תושב קבע (כ-3% מהם קיבלו מעמד זה באמצעות תהליך איחוד משפחות), כ-5% מהאוכלוסיה הערבית בירושלים הם במעמד אזרח (מתוכם 12% קיבלו מעמד זה בתהליך התאזרחות) ועוד 2% שמעמדם טעון בירור.
יהודים וערבים בירושלים מייד אחרי איחוד העיר היוותה האוכלוסיה היהודית 74% מהאוכלוסיה בירושלים והאוכלוסיה הערבית היוותה 26%. חלקה של האוכלוסיה היהודית פחת במהלך השנים, והיא מהווה היום 66% מאוכלוסיית העיר.
אוכלוסיית העיר נאמדה בסוף שנת 2006 בכ-732,100 נפש והיוותה 10% מאוכלוסיית ישראל. מאז איחוד העיר ועד 2006 גדלה אוכלוסיית ירושלים ב-175%, האוכלוסיה היהודית גדלה באותה תקופה ב-143% בעוד האוכלוסיה הערבית גדלה ב-266%. בשנת 2006 גדלה האוכלוסיה היהודית ב-1.2% בעוד האוכלוסיה הערבית גדלה ב-2.7%.
ועדה ממשלתית של משרד הפנים ומשרד האוצר, שדנה בקצב הגידול האפשרי והרצוי בירושלים (עבודתה הושלמה ב-1973 והמלצותיה הובאו בפני ראש הממשלה דאז גולדה מאיר), הורתה לתאם את פעולות הממשלה במגמה להגדיל את האוכלוסיה היהודית בירושלים ב-3.7% בשנה עד שנת 1982. על-פי החלטה זו, הייתה אוכלוסיית העיר אמורה למנות בשנת 1982 451,000 נפש - 337,000 יהודים (75%) ו-114,000 לא-יהודים (25%). אולם בפועל האוכלוסיה היהודית גדלה בקצב נמוך מזה שיעדה לה המדיניות הממשלתית, ובסוף 1982 מנתה אוכלוסיית ירושלים 424,400 נפש - 304,200 (72%) יהודים ו-120,200 (28%) ערבים.
בשנים 2006-1970 היה הגידול השנתי הממוצע של האוכלוסיה היהודית בירושלים 2.3% ושל האוכלוסיה הערבית 3.4%.
בשנת 1967 התגוררו בעיר העתיקה 23,700 תושבים, לעומת 36,600 בשנת 2006. 73% מהאוכלוסיה היא מוסלמית, 8% יהודית ו-18% נוצרית.
מבנה הגילים בירושלים למעלה משליש (35%) מאוכלוסיית ירושלים הם ילדים מתחת לגיל 15, יותר משיעור הילדים באוכלוסיה הארצית (28%). בארבע הערים הנוספות שמונות מעל 200,000 תושבים, חלקם של הילדים הוא: בתל אביב–יפו ובחיפה 17% (מחצית מחלקם בירושלים), בראשון לציון 22% ובאשדוד 28%.
חלקם של בני 65 ומעלה מכלל תושבי ירושלים (8%) נמוך מהממוצע הארצי (10%), וכחצי מחלקם של הקשישים בתל אביב–יפו ובחיפה. בראשון לציון חלקם הוא 10% ובאשדוד 12%. הגיל החציוני של אוכלוסיית ירושלים עמד על 23.2 שנים לעומת 28.4 שנים בקרב סך האוכלוסיה הארצית.
בירושלים ריכוז גבוה של אוכלוסיה יהודית חרדית ואוכלוסיה ערבית, אוכלוסיות אלה בעלות שיעורי ילודה גבוהים לעומת הממוצע הארצי. דבר המאפיין את אוכלוסיית העיר כצעירה יחסית לאורך שנים. באוכלוסיה הערבית בירושלים, גדול חלקם של הילדים – כ-42%, וקטן חלקם של בני 65 ומעלה – 3%. באוכלוסיה היהודית בירושלים אחוז הילדים הוא 31% ובני 65 ומעלה מהווים - 11%. מערכת החינוך בירושלים היא המערכת העירונית הגדולה והמורכבת ביותר בארץ.
