שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, שלי טימן, השתתף ביום עיון שקיים "צוות המעצרים" של הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין בנושא "הסיבות להרשעות שווא - האם מורשעים חפים מפשע?". במסגרת דבריו שיתף השופט את הנוכחים בחששו להרשיע חפים מפשע. לדבריו, "אני מוטרד שארשיע חף מפשע. לעיתים אני מזכה אדם שברור לי שהוא אשם, משום שזו השיטה ואלה כללי המשחק".
השופט טימן הוסיף: "אנו השופטים בשר ודם. אנו יכולים לטעות ולכן אני מעדיף לקבל כמה שיותר ראיות פורנזיות. אנשי המז"פ הם ישרי דרך וכך גם אנשי המכון הביולוגי. גם קלטות וידיאו מקלות על המלאכה". לדבריו, הבעיה הקשה היא בעבירות מין, כשמדובר בעדות נגד עדות, ויש לקוות שנערך סינון מוקדם של התלונות ע"י פרקליטים מנוסים. השופט טימן קרא לסנגורים להיות אקטיביים ולא לקבל את הראיות שמציגה הפרקליטות כמות שהן: "יש לערוך בדיקה עצמאית של הראיות, להקשיב לקלטות לבדוק את איכון הטלפון. אסור לכם כסנגורים לשבת במנוחה, משום שזוהי רשלנות. עזרו לנו להימנע מהרשעות שווא".
עורכת הדין רות דוד, פרקליטת מחוז ת"א (פלילי) אמרה ביום העיון: "אנו מנסים לבדוק היטב את התיקים לפני שמגיעים לבית המשפט. לא חותמים על כתב אישום אלא אם כן משוכנעים שיש ראיות לכאורה. הדרך לאישום היא ארוכה. כותבים חוות דעת, מעבירים לפרקליט הממונה ואם יש צורך לפרקליט המדינה. כשאנו חותמים על כתב אישום היד רועדת". לדברי עו"ד רות דוד, "לפרקליטות מחוז ת"א מגיעים כ-10,000 תיקי חקירה בשנה. למעלה מ-8,000 מהם לא מגיעים לבית המשפט. גם מיום הגשת כתב אישום אנו נשמעים לכל פנייה של סנגור, אולם האחריות מוטלת גם על בית המשפט. אם החלטנו שאין מספיק ראיות ושיכול להיות שהנאשם לא צריך להיות מורשע, נודיע זאת לבית המשפט".
עו"ד דוד התייחסה למשקל ההודאה וציינה שההודאה היא בקושי "נסיכת הראיות" והראיות הפורנזיות הן הטובות ביותר שיש היום. לדבריה, ב-70% מהתיקים מודה הנאשם בעסקת טיעון. עוד הוסיפה, שיש לזכור גם את קורבנות העבירה במסגרת ההליכים הפליליים. "כל כתב אישום שלא מוגש זה קורבן עבירה שמרגיש שהמערכת בגדה בו".
עו"ד עמי קובו, סגן הסנגורית הציבורית הארצית, הציג את ממצאי המחקר שערך בנושא הודאות של נאשמים שמדווחים בדיעבד כי הודו לשווא, לטענתם, בבית המשפט. לדברי רובם, הם עשו זאת לאחר שסנגוריהם המליצו בפניהם לבחור בדרך זו שהיא הטובה ביותר מבחינתם ומבחינת התוצאה הסופית של ההליך, בשל סיכויי הזיכוי הקלושים. לדבריו, במקרים רבים יש אינדיקציה להודאת השווא - ההודאה בבית המשפט היא מגומגמת וניתנת בחצי פה. סנגורים אותם ראיין סיפרו, כי לעתים הם מאלצים את הלקוח להודות כי זה לטובתו והם מגייסים לצורך כך את בני משפחתו של הנאשם ומציגים לו את הסיכון הגדול שהוא נוטל על עצמו בניהול המשפט.
עו"ד אביגדור פלדמן שיתף את המשתתפים וסיפר, כי "הגורל קילל אותי עם התיקים של אל-עוביד ודני כץ. התיקים הללו רודפים אותי, משום שהנאשמים יושבים בכלא, ככל הנראה על לא עוול בכפם". עו"ד פלדמן התייחס גם לרצח החייל אולג שייחט והציג קטעים מסרט השחזור הבדוי וההזוי של אדם שהודה לשווא ברצח החייל אולג שוחט ז"ל. הוא הדגים כיצד חוקרי המשטרה "עזרו" לחשוד שם להודות ולהשלים פרטים על הרצח שלא היו ולא נבראו. הוא התריע על כך שלא הופקו לקחים נגד אלה שהיו מעורבים בכל התיקים המוכרים של אישומי השווא.
