"מערכת המשפט - חילול השם ועלבון לאומי"

מערכת המשפט בישראל שופטת על-פי משפט זר ולא על-פי משפט ישראלי, ולכן ראוי היה לסגור את כל בתי המשפט. כך קובע הרב שלמה אבינר, מבכירי הציונות הדתית. הרב אבינר, המסתמך על ציטוטי רבותיו, כתב בתשובה המתפרסמת בעלון בתי הכנסת "באהבה ובאמונה", כי אי אפשר לסגור ביום אחד את כל בתי המשפט הפועלים על-יסוד חוקי הגויים, מחשש כי הארץ תימלא אנדרלמוסיה וחמס, ולכן יש לכלול הצעת-הקדמה לחוקה אשר תוכנה הוא: כנסת ישראל מכירה במשפט התורה, ורוצה שהוא יהיה החוק הנוהג במדינה, אבל עד אשר ניתן יהיה לנסח את החוקים באופן המובן לכל, יתוקנו חוקים ותקנות זמניים. הרב אבינר התייחס למה שהגדיר: "הפסיקות המעוותות של בתי המשפט", ואמר כי הן בעיות פרטיות, הנובעות מבעיה אחת כללית - והיא: שהמשפט הנהוג במדינה אינו משפט יהודי, אלא משפט זר. לדברי הרב אבינר, זהו אינו משפט אלא "משפח" - מחלת עור זרה ומוזרה שמתפתחת על גופו של אדם. "עם-עם ומשפטו, לרומאים חוק רומאי, לצרפתים קוד נפוליאון, לאנגלים חוק אנגלי - וליהודים חוק יהודי. מה שהננו מתהלכים בשדות זרים בתחום המשפט, זהו חילול השם ועלבון לאומי", אמר הרב. עוד אמר הרב, כי אפילו אם בתוצאה הסופית ישתווה פסק הדין האזרחי לזה העברי, עדיין מדובר בצרה משום שהמניע הפנימי של המשפט האזרחי שונה. לדבריו, תיתכנה שתי פילוסופיות של המשפט - האזרחית והישראלית:

• האחת - צרות עין, אדם אינו נוגע במשהו השייך לאחר או נהנה ממנו רק משום הרגשת ה"זה שלי" ואנוכיות מגושמת היונקת ממקור רע, כדברי הפילוסוף הובס שטבע את הביטוי "אדם לאדם זאב". הוא הגדיר משפט זה כמערכת של ויתורים ודרישות, שבסופו של דבר נועדו לרווחת הפרט ולא לרווחת הכלל. "זה המוסר התועלתני של הפילוסופים התועלתנים האנגלים, הובס, יום, לוק, סמית, מיל, או 'האמנה החברתית' של הפילוסוף הצרפתי רוסו";

• השנייה - משפט הנובע מתוך ההכרה שאסור לעשות עוולה. במערכת משפט זו מסירים את מי שעושה עוול צריך כדי לחזק ההכרה הטובה הנ"ל. לדבריו, משפט זה נובע מ"מקור אלוהי", וממילא כולו נובע ממקור הטוב של האמת והיושר, ואין בו שמץ רע". ההסבר לכך שאפילו אם התוצאה בפסיקה זהה לזו התורנית נובע מהמקור של רישעה וצרות עין כלפי האחר, ואין מאחורי פסיקה אזרחית אמירה המטהרת את שבנפש, מה שאין כן דיני ישראל, שמטרתם להגביר את ההארה האלוהית, הדורשת את יסוד המשפט ממקורו הטוב".

הרב אבינר אמר עוד, כי חל איסור עקרוני להידון בבית דין אזרחי, שכן אם למשל פסק בית הדין לטובתך סכום גבוה מזה שהיית אמור לקבל, הרי שבידך גזל. "וכי חוקים אשר בני אדם בדו מלבם יקרים יותר מתורה שלמה שקיבלנו מן השמים, ואשר הלכה וצמחה מתוככי עם ישראל במהלך הדורות?", שאל, וציטט מדברי הרמב"ם, שכתב: "כל הדן בדיני גויים ובערכאות שלהן... הרי זה רשע וכאילו חירף והרים יד בתורת משה רבינו". דווקא משפטי התורה ולא משפטים שגויים בדו מלבם, או יהודים למדו מהם, הסביר הרב.