בית הדין: ההתנהלות נגד ויטה - קפקאית; מזוז: ההחלטה שגויה - נגיש ערעור

ניצחון לשוקי ויטה. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו פסק (יום ה', 17.05.07), כי שוקי ויטה, שכניסתו בפועל לתפקיד נמנעה בחודשים האחרונים בגלל חקירה המתנהלת נגדו, יוכל להיכנס מיידית לתפקידו כממונה על הכנסות המדינה. בכך קיבל בית הדין את תביעתו של ויטה, וקבע כי הנתבעים, בהם היועץ המשפטי לממשלה, פעלו ללא סמכות חוקית ובחוסר תום לב, כשמנעו את כניסתו בפועל לתפקיד. ויטה יוצג על-ידי עורכי הדין ד"ר יעקב וינרוט. אבי וינרוט ועודד גזית. המשיבים בערעור הינם: ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר; מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה; שמואל הולנדר, נציב שירות המדינה, מדינת ישראל. פסק הדין ניתן על-ידי השופטת אריאלה גילצר-כץ (אב"ד), ונציגי הציבור יצחק גלנטי ואריה ביטון. בפסק הדין מותח בית הדין ביקורת נוקבת על הנתבעים - במיוחד על כך שלא ניתנה בידי ויטה האפשרות להתגונן. השופטים קובעים, כי היועמ"ש פעל באופן בלתי הוגן, כאשר מחד נמנע מפתיחת הליכים משמעתיים נגד ויטה ובהליכי השעיה, ומאידך פעל לעיכוב מינויו תוך "תיאום שקט", לאור ראשוניותן של הראיות. בפסק הדין נאמר, כי לא התקיים אף אחד מהתנאים שחייבו השעייה, כל-שכן בלא הליך משמעתי: על-אף החקירה נגדו, לא נמצא צורך מיידי להשעייתו כדי למנוע פגיעה במקום העבודה; בשל ראשוניותן של הראיות, אותה עת, לא ניתן לקבוע כי חומר הראיות הינו חד-משמעי וכי ויטה אכן ביצע את העבירות ויש בהן קלון; וכן לא ניתן לקבוע כי אמון הציבור עלול להיפגע, אם ימונה למרות החשדות; כמו-כן לא ניתן לטעון כי הותרתו בתפקיד תשבש את הליכי החקירה, שכן באותו שלב היתה חקירה סמויה. באותו שלב, נאמר עןד בפסק הדין, ויטה טרם נחקר וספק אם בעת ההיא היו בידי רשויות החקירה ראיות איכותיו נגדו. בית המשפט מבסס את קביעתו זו בעובדה שויטה נחקר רק בחלוף שלושה חודשים. בית הדין דוחה את טענת הנתבעים כאילו אמון הציבור עלול להיפגע אם היתה מותרת כניסתו לתפקיד. "טענה זו תמוהה עד מאוד", כותבים השופטים: "הרי בעת שהיה אמור התובע להתמנות לתפקיד, קרי, ביום 01.02.07 התנהלה חקירה סמויה והוטל צו איסור פרסום על פרטיה. כיצד היה יכול להיפגע אמון הציבור מחקירה שהוא אינו יודע כי היא מתקיימת? מחשדות שאינם מפורסמים וספק עד כמה הם מבוססים". השופטים פוסקים: "התוצאה היא כי החלטת הנתבעים על עיכוב כניסת מינויו של התובע לתוקף איננה סבירה ודינה שתתבטל".

בית הדין: מזוז פעל בחוסר תום לב

בית הדין מותח ביקורת על הנתבעים לא רק באשר לעיכוב כניסת ויטה לתפקיד, אלא גם בשל אופן התנהלותם בהליכים אלה, שהתנהלו בחלקם בבית הדין, ובעיקר בשל זאת שלא הציגו בפני בית המשפט ובפני התובע את הראיות לחשדות שהתגבשו נגדו, אם התגבשו. להלן כמה מהדברים שכתבו השופטים (ציטוט):

• נקיטת סנקציות נגד אדם בעקבות הד-ציבורי לחשדות נגדו ולא בעקבות החשדות עצמם אינה יכולה לעמוד. אם החשדות נגד העובד לא הצדיקו כשלעצמם את השעיית התובע, העובדה כי הפרשה תפורסם לא אמורים לפגוע בעובד..."

• מהתנהלות הנתבעים בתובענה דנן נוצר הרושם כי השימוש שעשו הם בכלים דיוניים ובסמכויות שונות שהוקנו להם מכוח החוק, היה בו משום פגיעה בעיקרון תום הלב;

• למעשה, הרושם שנוצר הינו כי הנתבעים בחרו במודע שלא לשתף פעולה עם בית הדין ולא למסור כל ראיה בהליך זה. אומנם הנתבעים הציעו בטרם הוטל החסיון על חומר החקירה, להציג במעמד צד אחד את חומר הראיות או חלקים ממנו. דרישה זו של הנתבעים מהווה אף היא פגיעה חמורה בזכות הטיעון ובית דין זה לא ראה מקום להיעתר לה;

• הנתבע 1 [מנכ"ל משרד האוצר, י.י.] לא טרח כלל להגיע להחקר על האמור בתצהירו, לא בדיון קודם ולא בדיון זה...

• למעשה, הנתבעים מילאו פיהם מים. כל זאת בכדי לא למסור לבית הדין ולו פרטי מידע זניחים - דוגמאת המועד בו החלה החקירה נגד התובע והחשדות הקיימים נגדו. מן הראוי לציין כי פרטי מידע אשר הנתבעים סירבו למוסרם לבית הדין פורטו בהרחבה בכלי התקשורת...

• אמון הציבור עליו ביקשו הנתבעים להגן בכך שמנעו את כניסת התובע לתפקידו, עלול להיפגע עשרת מונים מהתנהלות שכזו של גופי התביעה והחקירה. היעלה על הדעת כי עובד בכיר אשר מונה כדין למשרה מהבכירות במשק יעמוד חסר אונים וללא כל יכולת להתגונן אל מול התנהלות, אותה הגדיר בא-כוח כקפקאית, תיאור שאינו מן המפורכים;

• עובד ציבור בכיר המצוי בשירות המדינה למעלה מ-20 שנה ממונה לתפקיד בכיר במשרד האוצר. שעות ספורות לפני שהוא עתיד להיכנס לתפקידו, נמסר לו כי המינוי מעוכב - עיכוב שנעשה בלא כל סמכות כדין. זמן קצר לאחר מכן, נודע לו כי מתקיימת נגדו חקירה משטרתית תוך קיומן של חשדות חמורים ביותר. כאשר מבקש הוא לאכוף את ההבטחה, מייד מוכפש שמו דרך השמועה הנלחשת באוזנם של כלי התקשורת והוא מזומן לשימוע דחוף שבסופו של דבר איננו מתקיים. לאחר מכן הוא נלקח לחקירה אשר אין הוא יכול לומר דבר על שנאמר בה, לאור חסיון שהוטל על פרטי אותה חקירה - וזאת מבלי שיש חשש לשיבוש הליכים יום לפני דיון ההוכחות בו הוא מבקש להוכיח כי הוא ראוי למינוי שהובטח לו על-ידי ממשלת ישראל הוא מזומן להליך שימוע. הליך שימוע זה כמובן הינו חסר כל משמעות לאור העובדה שלא יכול להאמר בו דבר. בדיון ההוכחות עצמו אין הנתבעים אומרים דבר אלא נתלים בתעודות חסיון המטילות איפול מוחלט על חומר הראיות נגדו. אם לא היה די בכך, מגלה הוא כי חומר החקירה נגדו הינו באפלה משום שלו יחשף לאור השמש עשוי הדבר, בין היתר, לסכן חיי אדם.

• זהו תיאור עגום ביותר של הליכי מינוי לתפקיד, השעה מתפקיד וחקירה נגד חשוד במדינה דמוקרטית שספק אם יש בה כדי לשרת את שלטון החוק. ספק רב אם יש בהשתלשלות עניינים זו כדי לשרת את אמון הציבור.

החשדות: סיוע לאילי הון

כידוע, כניסת ויטה נמנעה לאחר שהפרקליטות הודיעה לבית הדין האזורי לעבודה, כי ויטה - שמונה לתפקיד זה על-ידי הממשלה - לא יוכל להיכנס לתפקיד, וזאת נוכח בדיקות מסויימות הנערכות. רק לאחר שההליך התנהל לגופו, גילתה הפרקליטות כי מתנהלת נגדו חקירה בעקבות מידע שהעלה חשדות נגדו. המשטרה ניהלה חקירה מקיפה וסמויה נגד ויטה, בחשד שסייע לכמה גורמים להתחמק מתשלום מיסים כחוק. עם האישים ששמם נזכר: המיליארדר ארקדי גאידמק, המיליארדר לב לבייב, זאב רוזנשטיין וכמה גורמים נוספים. החקירה נפתחה בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. דבר החקירה נחשף ב-Nfc לפני כמה חודשים, לאחר שויטה עצמו יזם כאמור פנייה לבית הדין האזורי לעבודה, ודרש תשובות מדוע כניסתו מעוכבת. ממצאי החקירה כבר הועברו לפרקליטות. הפרקליטות אינה משלימה עם החלטת בית הדין האזורי לעבודה, ובכוונתה לפנות כבר בראשית השבוע בבקשה לעיכוב ביצוע. משמע: ויטה לא יוכל כנראה להיכנס לתפקיד, אם בכלל, בזמן הקרוב.