ראש השב"כ יובל דיסקין מפרסם (יום א', 20.5.07) את עמדת השב"כ באשר לדרכי פעילותו - "המותר והאסור", וזאת בהקשר למטרותיו וייעודיו, כנובעים מחוק השב"כ.
הדברים באים לאחר פנייתה של האגודה לזכויות האזרח לקבלת הבהרות בכל הנוגע להתבטאויות השב"כ אל העתון פסל אל-מקאל, בטאון בל"ד. מדובר בהתבטאות לפיה השב"כ יסכל "כל פעילות חתרנית של גורמים המעוניינים לפגוע באופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודים ודמוקרטית, אף אם פעילותם מתבצעת באמצעות כלים אותם מעמידה הדמוקרטיה, וזאת מכוח עיקרון 'הדמוקרטיה המתגוננת'.
האגודה לזכויות האזרח פנתה בעקבות הדברים הללו לקבלת הבהרה מהיועץ המשפטי מזוז וטענה כי עמדה זו של השב"כ "חותרת תחת יסודותיה של הדמוקרטיה ומשקפת חוסר הבנה בסיסי למהותה".
בתשובה אותה פרסם ראש השב"כ יובל דיסקין באמצעות היועץ המשפטי מזוז, מבהיר ראש השב"כ את מדיניות השב"כ. דיסקין כתב כי השב"כ הוא "ארגון שיש לו תפקיד חיוני במציאות החיים בישראל ולשם כך ניתנו לו כוחות וסמכויות רחבות היקף. הפעלתם של כוחות וסמכויות אלה באופן נכון וראוי חשובה לדמוקרטיה הישראלית, חשובה לשירות כדי שלמר את הלגיטימציה הציבורית החיונית לפעילותו, וחשובה כמובן לכל אזרח".
השב"כ, לדבריו, הוא "חלק מהזרוע המבצעת במדינת ישראל שאין חולק כי ערכי היסוד שלה הם בראש ובראשונה היותה 'מדינה יהודית ודמוקרטית'". עוד כתב דיסקין כי חוק השב"כ קובע את ייעודו, תפקידיו וסמכויותיו שהם: "שמירה על בטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות, ריגול וחשיפת סודות מדינה וכן יפעל השירות לשמירה ולקידום של אינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים לביטחון הלאומי של המדינה". מכאן, הוא הוסיף, "השירות מופקד בין היתר על שמירת בטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו מפני איומי חתרנות".
החתרנות היא מושג עמום, הוסיף וכתב דיסקין. "עמדת השב"כ היא כי בגדר חתרנות עשויה להכלל חתירה לשינוי ערכי היסוד של המדינה תוך ביטול אופיה הדמוקרטי או אופיה היהודי כחתירה נגד סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו". במישור הציבורי הרחב "לא חל כל איסור על הבעת עמדה הסותרת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ככל שזו מובעת במסגרת החוק. הבעת עמדה שכזו כל זמן שאינה כוללת פעילות בלתי חוקית, הנה חלק מהזכות לחופש הביטוי. אין חולק כי חופש הביטוי וחופש ההתאגדות הם מערכיה היסודיים של מדינה דמוקרטית. כך גם הזכות לפרטיות. פגיעה בזכויות אלה מותרת רק אם היא לתכלית ראויה ורק במידה הנדרשת".
עפ"י דברי דיסקין, השב"כ פועל באמצעות איסוף ממקורות גלויים בלבד וניתוח על-פי מקורות אלה, אך גם תוך שימוש בכלי איסוף הפוגעים בפרטיות כמו האזנות סתר וכן עושה שימוש בכלי סיכול ואכיפה כמו מעצר חיפוש וחקירה.
"כאשר גוף נוקט בפעילות בלתי חוקית בחתירתו נגד סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מוסמך השירות לפעול נגדו בכל מגוון הכלים האמורים, לרבות סיכול ואכיפה. לעומת זאת כאשר פעילות חתרנית אינה כרוכה בפעילות בלתי חוקית, לא רשאי השירות לפעול נגדה בכלי סיכול ואכיפה", כתב דיסקין. בכל מקרה, הוא מדגיש, השימוש בכלי מעצר וחקירה יתבצע "בהתאם לעילות הקבועות בחוק ורק אם יצטבר מידע ממנו עולה כי מתבצעת או עומדת להתבצע פעילות בלתי חוקית".
דיסקין ציין כי כאשר פעולתו של גוף "מתחככת" עם פגיעה בסדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, אזי "מתפקידו של השירות לאסוף ולנתח מידע הנוגע לפעילות גוף זה כדי להבטיח כי זו אינה גולשת לפעילות בלתי חוקית ואינה מסווה לפעילות בלתי חוקית".
לדברי דיסקין, "השירות נוקט בדרך של ריסון בכל הנוגע לפעילות גלויה ופומבית ויסתפק בעיון לימוד ומחקר על בסיס חומרים גלוים בלבד". לעומת זאת, כאשר יש "בסיס לחשד" לפעילות בעלת "מימדים חתרניים שלה מאפיינים חשאיים", נגדה מוצדק יהיה לעשות שימוש גם "בכלים איסופיים", כגון האזנת סתר "וזאת במטרה לחשוף את המסתתר מאחורי פעילות כזו ועל-מנת להבטיח שאין בה הסתרה של פעילות שלא בהתאם לחוק". מדיניות זו מוסיף דיסקין "תגשים את מטרת החקיקה, האינטרסים הערכים והפונקציה שהשירות נועד להגשים בחברה דמוקרטית".
בפרסום מדגיש דיסקין כי בכל הנוגע ל"תופעות חתרנות" השב"כ אינו מבחין בין המגזרים במדינה יהודים כערבים, "שיש בפעילותם כדי לחתור נגד סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו".
