בעקבות הפרסומים על מועמדותו של ד"ר בועז לב, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, לתפקידי ניהול בשתי קופות החולים, שיגר ד"ר ס. [שם שמור במערכת] רופא מורשה מאזור המרכז, בקשה לשר הבריאות יעקב בן יזרי לבדוק אם התנהלותו של לב בעניינו, אינה פוסלת את מועמדותו לתפקידים אלה.
מהמסמכים שבידי ד"ר ס. עולה כי ד"ר לב עבר לכאורה על הוראות חוק פקודת הרופאים בכך שנטל לעצמו סמכות לעסוק בקובלנות חולים נגד רופא, למרות שלפי החוק סמכות זו שמורה לשר הבריאות. עוד עולה מהמסמכים, כי ד"ר לב עבר לכאורה על הוראות החוק בכך שרשם נזיפה לאותו רופא בספר הקובלנות, בלא שנתן לו הזדמנות להגן על עצמו, ובלי שיידע על כך את ועדת המשמעת שהקים שר הבריאות לצורך דיון בעניינו.
ד"ר לב עקף את שר הבריאות למנכ"ל משרד הבריאות ד"ר בועז לב הגיעו בעבר שתי תלונות של חולים נגד ד"ר ס. שהיה באותו עת רופא באחת מתחנות מגן דוד אדום. החולים טענו שד" ס. סירב להגיש להם טיפול, דבר הנחשב לעבירה חמורה לפי פקודת הרופאים. מכיוון שלפי החוק מי שמוסמך לטפל בתלונות מסוג זה הוא שר הבריאות, פנה ד"ר לב לשר הבריאות דאז וביקש ממנו להפעיל את סמכויותיו. שר הבריאות פעל כנדרש ומינה ועדת משמעת בהשתתפות נציג של היועץ המשפטי לממשלה על-מנת שתדון בתלונות נגד ד"ר ס.
בטרם התכנסה הוועדה, ד"ר לב, בלי שנתן לד"ר ס. זכות שימוע, הודיע לו במכתב: "מאחר שלא נענית לטפל בחולים בזמינות ראויה, אני מוצא לנכון לנזוף בך ולהעיר את תשומת לבך לחובותיך מול ציבור החולים אותו הנך משרת". הנזיפה נרשמה בתיק האישי של ד”ר ס , ולידה נוספה הערה בחתימת לב: "התיק נסגר בנזיפה מנהלית לפי החלטה של בועז לב".
ועדת המשמעת קבעה כי לב נהג בצורה "תמוהה ביותר" ד"ר ס. שהיה סבור שאכן התיק נסגר, לא עמד על זכותו לשימוע, אבל זמן קצר לאחר מכן נוכח לדעת כי טעה. כחודשיים לאחר שלב רשם את הנזיפה, במרס 1966, התכנסה ועדת המשמעת שמונתה על-ידי שר הבריאות לדון בתלונות נגד ד"ר ס.
חצי שעה חיכו חברי הוועדה לד"ר ס. ומשלא הופיע הרימו אליו טלפון ושמעו ממנו כי למיטב ידיעתו חודשיים קודם לכן, התיק נסגר בנזיפתו של ד"ר בועז לב. ד"ר ס. אף שיגר לוועדה בפקסימיליה את מכתב הנזיפה של לב, וד"ר חיים גולדווטר, נציג היועץ המשפטי לממשלה בוועדה, כתב על כך דברים חמורים ביותר: "קיום המכתב הפתיע הן את חברי הוועדה והן את מר צבי לוין שהופיע מטעם התביעה" כתב ד"ר גולדווטר והוסיף: "הפרוצדורה לפיה ננזף הנקבל 'מינהלית' על-ידי המשנה למנכ"ל מבלי ליידע על כך את הוועדה, ואף לא את לשכת היועץ המשפטי של משרד הבריאות, נראית לנו כתמוהה ביותר ובמיוחד שהדבר אירע לאחר מינוי ועדת משמעת על-ידי שר הבריאות". למרות הדברים החמורים, הוועדה לא שינתה את החלטתו של לב בעניינו של ד"ר ס. ואף לא המליצה על נקיטת צעדים נגד ד"ר לב.
התיק נסגר בהנחיית פרקליטות המדינה ד"ר ס. חשב שבכך תמו תלאותיו, אבל כעבור מספר שנים התברר לו שאינו יכול להתקבל לעבודה במסגרות ממשלתיות וכשבירר מדוע, התברר לו שהסיבה לכך היא הרישום שנעשה על-ידי לב בתיקו האישי, שבחומרתו הוא דומה לרישום פלילי. הוא פנה לבג"צ על-מנת לבטל את הרישום שכאמור, נעשה על-ידי בועז לב ללא סמכות וללא שימוע, המדינה התנגדה אבל לפני הדיון בבג"צ, פרקליטות המדינה הסכימה לפשרה לפיה לתיקו האישי של ד"ר ס. תצורף פתקית בה יצויין באופן מפורש לגבי תלונה אחת, כי "העותר זוכה מחלק מהעבירות שיוחסו לו" ולגבי התלונה השנייה תצורף פתקית בה יצויין כי "הדיון בתלונה נפסק וכי הוועדה מעולם לא קבעה כי העותר ביצע את המעשים המיוחסים לו". ד"ר ס. טוען כי למרות הפששרה יש גופים המסרבים להעסיקו בגלל רישום נזיפתו של ד"ר לב בתיקו האישי, שנעשתה בלא סמכות ובלא שניתנה לו זכות שימוע.
תגובת משרד הבריאות דוברות משרד הבריאות אישרה כי ד"ר בועז לב כתב נזיפה לד"ר ס. אולם לטענתה הוא עשה זאת "בתוקף תפקידו כיו"ר ועדת התיאום העליונה של שרות הרפואה הליליים" ואין בכך חריגה מסמכות או עבירה על החוק היות שמכתב הנזיפה "איננו בגדר נזיפה כמשמעותה בפקודת הרופאים".
משרד הבריאות אינו מתכחש לכך שלפני הדיון בעתירת ד"ר ס. לבג"צ הוסכם איתו להוסיף לתיקו ולספר רישום הקובלנות את ההבהרות שנתבקשו, עם זאת טען משרד הבריאות כי אין למחוק את התלונות למרות שמעולם לא נערך לד"ר ס. שימוע עליהן.
תנועת "אומץ" פנתה לנציבות שרות המדינה תנועת "אומץ" פנתה ביום א' לנציבות שרות המדינה על-מנת שתקבע מראש, שבמקרה שד"ר בועז לב יעמוד במכרז וייבחר לעמוד בראש אחת מקופות החולים - כי הוא לא יוכל להיכנס לתפקידו אלא לאחר תקופת צינון של שנה. לטענת "אומץ", תקופת הצינן נדרשת על-מנת למנוע מלב לעשות שימוש במעמדו כפקיד בכיר במשרד הבריאות בתפקידו החדש, אם אכן ייבחר.
