בג"צ הורה היום (יום א', 20.5.07) לראש הממשלה, אהוד אולמרט, וליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, להשיב בתוך 10 ימים על עתירה הדורשת למנוע את המשך כהונתו של ראש הממשלה כשר אוצר. ראש הממשלה החל למלא את תפקיד שר האוצר במקום אברהם הירשזון ב-22.4.07, מועד בו הכריז הירשזון על נבצרות עקב חקירה פלילית המתנהלת נגדו.
בעתירה שהגיש הפורום המשפטי, באמצעות בא כוחו עו"ד יצחק בם, נטען כי המשך כהונת אולמרט בתפקיד שר האוצר, מהווה ניגוד עניינים, שכן גם נגד ראש הממשלה אולמרט מתנהלת חקירה "בגין חשד להטיית מכרז להפרטת בנק לאומי, שבו היה מעורב, לפי החשד, בתקופת כהונתו הקודמת כשר האוצר".
לטענת עו"ד בם מדובר במצב שבו "עובדים ממשרד האוצר, הכפופים לשר, אמורים להיחקר ולהעיד בעניינו. מצב זה יוצר חשש ממשי לניגוד עניינים, כאשר שר האוצר עלול להשתמש בכוחו הממלכתי כדי להשפיע על עובדים האמורים להעיד בעניינו הפלילי".
"מצב בלתי נסבל" בם כתב עוד בעתירה כי גם היועץ המשפטי לממשלה הודה כי מדובר במצב "בלתי נסבל", ולכן הודיע כי מילוי המקום הוא "ארעי, עד מציאת מועמד מתאים לתפקיד". אף על-פי כן, "שלושה שבועות מעת ההודעה וארבעה שבועות מעת הודעת הנבצרות של הירשזון, אולמרט ממשיך לאחוז בתיק האוצר, והיועץ המשפטי לממשלה אינו פועל בהתאם להודעתו. על כן, מתבקשת התערבותו של בית המשפט כדי למנוע את המצב בו החשוד בפלילים יהיה ממונה מתוקף תפקידו כשר על האמורים להעיד בעניינו".
בם מפרט בעתירה את החשדות נגד אולמרט. "מדובר בחקירה פלילית בגין חשד לניסיון להטות מכרז להפרטת בנק לאומי לטובת מקורביו... ביום ה-25 באוקטובר 2006 מבקר המדינה העביר ליועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 14(ג) לחוק מבקר המדינה חומר שנאסף בחקירת המבקר את הליכי המכרז להפרטת בנק לאומי, ואשר ממנו עלה לכאורה חשד לפעולה בניגוד עניינים חמור של מר אולמרט, שכיהן בתקופה הרלוונטית כמ"מ שר האוצר. במהלך מחצית השנייה של שנת 2005 משרד האוצר הוציא מכרז להפרטת בנק לאומי. על-פי החשד, כפי שפורסם על-ידי העיתונאי יואב יצחק באתר האינטרנט Nfc, אולמרט התערב בתנאי המכרז על-מנת לשפרם ולהתאימם לדרישות ולאפשרויות של אילי ההון המקורבים אליו - מר פרנק לואי ומר דניאל אברמס. בעקבות החשיפה, נבדקה הפרשה בידי מבקר המדינה. מבקר המדינה העביר את ממצאי בדיקתו ליועץ המשפטי לממשלה על-פי סעיף 14(ג) לחוק מבקר המדינה. לאחר עיון בחומר שנאסף בידי מבקר המדינה ולאחר בדיקה מקדמית, פרקליט המדינה החליט לפתוח בחקירה בפרשה. על כן, מר אולמרט הנו בגדר חשוד בפרשה זו".
"די בחשש כלשהו" לטענת עו"ד בם, "כאשר מדובר בחשש לניגוד בין אינטרס ציבורי לאינטרס אישי שאינו כשר - חשש להשפעה על עדים או התנכלות להם במקרה זה - די בחשש כלשהו לכך שמשרה ציבורית תשמש את נושאה להשגת מטרות אישיות בלתי כשרות, כדי למנוע ממנו להחזיק במשרה. די בעצם הימצאותו של אולמרט בעמדה ממנה הוא יכול להשפיע על עבודתם של אלה האמורים להעיד בעניינו, כדי ליצור חשש לניגוד עניינים. מכל מקום... במקרה דנן קיימת אפשרות ממשית לניגוד עניינים, מכיוון שניגוד העניינים אינהרנטי למצב בו נחקר בפלילים ממונה על מי שאמורים למסור עדות בעניינו. מן הטעם הזה יש למנוע מאולמרט לשמש כשר האוצר".
עוד כתב בם, כי לניגוד העניינים יש שני טעמים: "הטעם הראשון הוא חשש לפעולה לא תקינה של עובד ציבור, שעלול לשקול שיקולים זרים בהפעילו סמכויות שהציבור הפקיד בידיו, כלומר ששיקולים אישיים, או שיקולים ציבוריים לא רלוונטיים יטו את שיקול דעתו. זהו הטעם המהותי לכלל. אולם, קיים גם טעם נוסף והוא מראית עין והבטחת אמון הציבור במנגנון השירות הציבורי ובממשלה במקרה הנוכחי. המתבונן מן הצד הרואה כי אדם הנתון בחקירה פלילית מתמנה לעמוד בראש הפירמידה המנהלית, אשר לו כפופים עובדים האמורים לשמש כעדים בעניינו - לא יאמין לא בתפקוד התקין של אותו אדם, לא בתפקוד התקין של הפקידים ולא בהליך החקירה שבו הכפופים אמורים להעיד נגד מי שממשיך להיות ממונה עליהם. נוצרת פה מראית עין קשה של השחתת מידות".
