צוות בינלאומי של פיזיקאים הכריז השבוע על פריצת דרך אשר עשויה להגדיל באופן דרמטי את הקיבולת, המהירות והאמינות של כוננים קשיחים במחשבים. גווידו מייר ועמיתיו, מאוניברסיטת האמבורג בגרמניה, השתמשו בפולסים של זרם חשמלי במרווחי זמן של ננו-שניות, כדרך לגרום לאזורים מגנטיים לנוע לאורך חוט חשמלי, במהירות של 110 מטרים לשנייה - מהירות הגבוהה בכמה מאות אחוזים מהמהירות הקיימת היום.
תנועת אזורים מגנטיים הכוננים הקשיחים הקיימים היום תלויים בתנועת הסיבוב של הדיסק כדרך להניע אזורים מגנטיים (ואת המידע המקודד עליהם). חלק מהטכנולוגיה החדשה מאפשרת גם להיפטר מחלקים מכניים מסויימים, וכך להגיע למצב בו יש פחות שחיקה ויותר אמינות. מדובר למעשה בשילוב בין תכונות דיסקים במצב מוצק לבין דיסקים קשיחים, תוך מניעת הצורך בסיבוב.
במשך זמן רב, עסקו חוקרים ומדענים ברעיון הנעת המידע המאוחסן על אזורים מגנטיים באורח חשמלי. כבר ב-2004, הציג סטיוארט פרקין ממרכז המחקר של IBM פטנט דומה, אך המהירות לא הייתה מספקת. המחקר החדש, לעומת זאת, משתמש בהפעלה וביטול שדות מגנטים כדרך ליצירת אזורים מגנטיים על גבי התיל העשויים מ-permalloy, חומר מגנטי העשוי מברזל וניקל.
אזורים אלה מכילים אטומים מגנטיים מרובים, כולם מיושרים לאותו כיוון, ומופרדים על-ידי "קירות", אזורים דקים בהם האטומים משנים אוריינטצייה מגנטית. לפי מייר, כוננים קשיחים בעתיד יוכלו לאחסן מידע, על-ידי הגדרה בינארית של ה"קירות" - המצאות קיר תחשב כ"אחד", והיעדרותו כ"אפס".
עוד יש זמן עם זאת, יש עדיין בעיות עליהן יש להתגבר לפני שהטכנולוגיה תיכנס לשימוש נרחב. הבעיה העיקרית תהיה להשיג רמה גבוהה של ניקיון ושלמות בתיל, מאחר וכל פגיעה בשלמות זו עלולה להאט, ואף לעצור לחלוטין, את תנועת האזורים המגנטיים.
הידיעה הופיעה ב-3 מקורות מובילים בעולם.
ZDNet ITWorld TechWorld 