טענה: המדינה וחב' חשמל גבו מס 'לא חוקי'

אושרה הגשת בקשה לתביעה ייצוגית נגד המדינה בגין גביית מס לא חוקית לכאורה, במסווה של העלאת תעריפי חשמל. מדובר בתביעה שהגיש תובע בשם אליעזר לוי באמצעות עוה"ד ד. לוי ומ. רוזנברג. לוי טען כי במשך כמה שנים ועד לתחילת 2006 העלתה חברת חשמל את תעריפיה לצרכנים, ולמעשה בשיתוף פעולה מלא עם המדינה, גבתה מס "בהיקפים של מאות מליוני שקלים בשנה שלא כדין. במסווה של העלאת תעריפים, לצריכת החשמל". לוין הגיש שתי תביעות נגד חברת חשמל ונגד המדינה. התביעה נגד חברת חשמל מתבררת בבית המשפט. לעומת זאת, עקב חקיקת חוק התובענות הייצוגיות בשנת 2006 , נאלץ לוי להגיש שוב את בקשתו להגשת בקשה לתביעה ייצוגית נגד המדינה. פרקליטות מחוז מרכז ת"א המייצגת את המדינה באמצעות עוה"ד ג. בהרב-מיארה וה. ניסים-ליבר, טענה כי חוק התובענות הייצוגיות מונע אישור תובענות שעניינן "השבת כספים שנגבו שלא כדין מהציבור", זאת אם הרשות שגבתה אותם חדלה מהגביה. לטענת המדינה גביית התוספת המיוחדת מהציבור באמצעות חשבונות חשמל הופסקה "עוד בטרם כניסתו לתוקף של החוק ובטרם הגשת התובענה הנוכחית והבקשה". התובע לוי טען מנגד, כי גביית התוספת הבלתי חוקית לכאורה נפסקה בתחילת 2006), אבל סעיף 9 (ב) הקובע - כי אין להגיש תביעה אם הגביה חדלה בשל הגשת התובענה - אינו חל, וזאת כיון שהכספים אשר נגבו נועדו לצורך 'עתודת הפנסיה' של עובדי חברת החשמל. הגבייה למעשה נפסקה לטענת לוי כיון ש"מכסת עתודת הפנסיה של עובדי חברת החשמל הושלמה ולא נותר עוד צורך בהמשך גביה בלתי חוקית זו של התוספת המיוחדת, הא ותו לא". שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב ש.ישעיהו אישר כאמור להגיש בקשה לתביעה ייצוגית נגד המדינה. בדיון מתח השופט ביקורת על הפרשנות של המדינה לסעיף 9 המונע מתן אישור תובענה כייצוגית נגד רשות מרשויות המדינה בכל הנוגע להשבת כספים שנגבו שלא כדין, וזאת בתנאי שהרשות חדלה מהגביה בתוך 90 יום. "תכליתה של הוראת דין יוצאת דופן וחריגה זו, אשר, כנראה, נולדה ובאה לאוויר העולם במהלך הדיונים שהתקיימו במסגרת הליכי החקיקה (אין לה זכר בהצעת החוק שפורסמה ביום 26.1.06), נועדה לאפשר לרשויות המדינה, שהכירו בטעותן ו/או באי חוקיותם של תשלומים, כאלה או אחרים, שגבו מהציבור, לחדול מהגביה תוך פרק זמן שקבע המחוקק, ובכך למנוע חיוב גורף להשבת כל הכספים שנגבו בתקופות קודמות, מכח פסק דין שיינתן בתובענה הייצוגית שהוגשה נגדה. (אין כמובן בהוראה זו כדי לחסום את דרכו של היחיד לתבוע השבה במסגרת תובענה אישית)". הוראת הדין הזו נועדה לדברי השופט "למזער נזקים או הפסדים כספיים לרשויות המדינה כתוצאה מאישור תובענות ייצוגיות וחיובן להשיב סכומי עתק לציבור, ללא שימצאו לכך מקורות מימון תקציביים". זאת כדי לשמור על איזון בין אינטרס ציבורי "הדורש פיקוח צרכני יעיל וראוי על רשויות המדינה הגובות כספים רבים מהציבור הרחב לשם מימון פעילותן", לבין אינטרס ציבורי נוסף "למנוע פגיעה כלכלית קשה מדי ברשויות, כתוצאה מחיובן להשיב סכומי עתק שנגבו בעבר ואשר הוצאו במסגרת פעילותן ותקציביהן בשנים עברו, ואינם עוד ברשותן". עם זאת, עדיין עומדת בפני האזרח אפשרות תביעה אישית וזאת כדי שלא תיחסם אפשרות להשיב את הכסף שנלקח ממנו "אפילו גביית התשלומים פסקה במועד כל שהוא בעבר, בטרם הוגשה בקשה לאישור תובענה כייצוגית וללא כל זיקה אליה. חסימת האפשרות לתבוע השבה, במסגרת תובענה ייצוגית, בנסיבות כאלה, פוגעת שלא לצורך ומעבר לנדרש, בזכותם של יחידי הציבור 'לעמוד על המשמר' בהגנה על זכויותיהם כצרכני שרותים ומשלמי מיסים". המחוקק ביקש לעודד הגשת תובענות ייצוגיות, "בהן רואה הוא כלי יעיל "להגנה על זכויות", כתב השופט, לפיכך, קבלת הפרשנות של המדינה לסעיף 9(ב) "תסכל כוונה זו, שכן היא תביא לאיונה ובטלותה המוחלטת של עילת תביעה 'ייצוגית' מרכזית (עילת ההשבה) במקרה של הפסקת הגביה. בכך תפגם האפקטיביות ויחלש כוחו ההרתעתי של כלי צרכני חשוב זה". גביית התוספת הופסקה על-ידי חברת חשמל זמן ניכר לפני הגשת התובענה והבקשה להכרה בתביעה ייצוגית, ובטרם נכנס לתוקפו (במרץ 2006) חוק התובענות הייצוגיות. "לא קיימת, אם כך, זיקה בין הפסקת הגביה לבין הגשת הבקשה והתובענה ועל כן אין למנוע מהמשיב, מכח סעיף 9(ב) לחוק, את האפשרות לנהל התובענה כייצוגית, אם בקשתו תענה", קבע השופט. בית המשפט קבע ישיבה מקדמית לדיון בבקשה ל-24.6.07.