התופעה כבר אינה בגדר חידוש מסעיר: פלוני פוגש אלמונית במרחבי האינטרנט. השניים מתחילים בתהליך התכתבות אינטנסיבי, ובסופה של תקופת הבשלה מגבשים החלטה. עת פגישה הגיעה - מוציאים את מערכת היחסים מהמקלדת לעולם האמיתי.
כך החל גם סיפורם של עדי ז'ורבין מישראל ולאנה סידק צעירה בת 27 מפולין: לאחר תקופת הכרות אינטרנטית בת מספר שבועות הם החליטו להיפגש. בתום התלבטות קצרה נפל הפור על ישראל: אנה נרגשת וטובת לב רכשה כרטיס, עלתה על המטוס ונחתה בתחילת אפריל, בשעה טובה ומוצלחת, בארץ הקודש.
את קבלת הפנים, לה זכתה בנמל התעופה בן-גוריון היא בוודאי לא תשכח בקרוב. זמן קצר אחרי הנחיתה, נקראה לקצין ביקורת הגבולות שערך לה תשאול מקיף באשר למטרת ביקורה. בין היתר נשאלה היכן הכירה את ז'ורבין, כיצד מימנה את עלות כרטיס הטיסה, כמה זמן בכוונתה לשהות בארץ ועוד. תשובותיה עוררו חשד שמא כניסתה לישראל נועדה לצורך השתקעות. ואומנם הממונה על ביקורת הגבולות סרב להתיר את כניסתה לישראל והורה על הרחקתה. מחוץ לגבולות המדינה.
הזוג המאוכזב לא ויתר על חלומו להיפגש, ובאמצעות עו"ד שי צוקרמן עתר לבית המשפט נגד החלטת ההרחקה. עורך דינם הדגיש שמטרת ביקורה של אנה בישראל תמימה לחלוטין, ואינה שונה מתכלית ביקורו של כל תייר רגיל. לדבריו, לא הייתה כל עילה למנוע את המפגש בין השניים והמהלך המשפיל, שבוצע בשדה התעופה, משקף שיקול דעת בלתי סביר ושרירותי של הממונה על ביקורת הגבולות.
משרד הפנים מצדו הדגיש, כי אין למי שאינו אזרח או תושב המדינה זכות קנויה להיכנס לישראל. לגופו של עניין, נטען כי במענה לשאלות שהופנו כלפיה מסרה אנה גירסה תמוהה רבת סתירות ומחשידה. כך למשל תואר כיצד טענה שהכירה את ז'ורבין בפולין, מימנה בעצמה את כרטיס הטיסה וכי היא רווקה. כל זאת, בניגוד לפרטים שמסר ז'ורבין עצמו.
עו"ד צוקרמן השיב כי השתתת הסירוב להתיר את כניסה לישראל על אותן סתירות שוליות אינה משקפת שיקול דעת סביר וענייני. לדבריו, מדובר בבחורה צעירה שהגיעה לישראל לראשונה, אינה מורגלת בחקירות ובדרישות, והדבר בא לה בהפתעה, וממילא גם גרם ללחץ ולמועקה נפשיים. כל אלה מסבירים, לשיטתו, את הסתירות הקלות. מכל מקום הדגיש שניתן להבטיח את יציאתה מן המדינה באמצעות הפקדת סכום כסף גדול כערובה.
בית המשפט לא ביטל את ההרחקה שופט בית המשפט לעניינים מנהלים בת"א, עודד מודריק, הדגיש כי אין זה מתפקידו להחליף את שיקול דעתה של הרשות המוסמכת. לפיכך ציין, כי גם אם סבר שקביעת ערובה כספית גבוהה עשויה להוות בטוחה סבירה ליציאת העותרת את ישראל במועד, לא יתערב בהחלטת משרד הפנים. עוד הוסיף ש"אין לומר שהחשד שהתעורר הוא בלתי סביר, שרירותי ומפלה. שכן אין מדובר בפרט שגוי אחד... נמצאו סתירות ברורות בין דברי השניים...כך למשל משעה שהעותרת וז'ורבין גם יחד טוענים שהביקור בישראל הולך אחר אהבתם, לא נראה הגיוני שתשמע סתירה כל כך בולטת בעניין נסיבות ההכרות ביניהם...". בית המשפט הוסיף שז'ורבין הוא פושט-רגל שהוצא נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ: "הזמנת העותרת לישראל על-חשבונו של פושט הרגל המארח והנכונות המהירה שלו להשקיע סכומי כסף ניכרים כערובה להבטחת יציאתה מישראל נתפסים בעיני הממונה כתומכי החשוד האמור".
כאמור, בית המשפט לא ביטל את הרחקתה של אנה מישראל אך הפנה להודעת משרד הפנים לפיה היא רשאית לפנות אל הקונסוליה הישראלית באירלנד (מקום מגוריה הנוכחי) ולבקש שכניסתה תותר מחדש. "חזקה על הקונסוליה ומשרד הפנים שיעשו את הבירור במהירות האפשרית. אבקש שבהקשר זה תינתן הדעת גם לכך שהעותרת עברה בישראל תהליך לא פשוט ולא קל ולפיכך ייטיבו הגורמים הנזכרים לעשות אם יבחנו בקשה נוספת של העותרת להיכנס לישראל במהירות האפשרית", סיכם השופט שלא שכח להשית על אנה את הוצאות הרחקתה מישראל.
