נסים דוד מראשון לציון עבר טיפול ל"החלקת" קמטים במרפאת א.ק. אסתטיקה קלי בע"מ ושילם 6,000 שקל. הטיפול לא הצליח והקמטים "הסוררים" נותרו בפניו. דוד תבע את המרפאה בבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון וביקש את כספו. הטיפול נעשה באמצעות הזרקת חומר לקמטים ולאחר שלא התקבלו תוצאות הוזרקה כמות נוספת של 6 מיליליטר - לשווא. דוד צרף לכתב התביעה את עלון הפרסום של החברה ממנו עלה שהמרפאה הבטיחה לטפל בקמטים עד ל"סילוקם".
בכתב ההגנה השיבה המרפאה שלא הובטח שהקמטים יוסרו לחלוטין אלא שיוזרק לדוד חומר בכמות של 4 מיליליטר (CC) ובהמשך הוסכם להגדיל את הכמות. המרפאה הוסיפה שפעלה בלא דופי וביקשה לדחות את התביעה ולחייב את דוד בהוצאות משפט.
בפסק דין שניתן לפני שבועיים ציין השופט אברהם הימן, שהצדדים לא חתמו על חוזה שניתן להסתייע בו לקביעת ממצאים ובפניו עדויות הצדדים בלבד. "הנטל להוכיח התביעה הוא על התובע ובמצב דברים זה, אין בידי כלי לקבוע גרסת מי מבין השניים עדיפה. אכן על-פי ניסיון החיים ומידת הסבירות, אדם הבא לקבל טיפול להסרת קמטים, מצפה כי זו תהיה תוצאת הטיפול ככל טיפול קוסמטי אחר".
השופט הימן הדגיש שלא סביר שהסכם בין רופא למטופל ייסוב סביב כמות החומר שתוזרק למטופל, "כפי שלא סביר בעיניי שבניתוח רפואי קוסמטי, יוסכם על כמות תרופות שיקבל המטופל. כל אשר מעוניין בו המטופל הוא התוצאה". לדבריו, על-פי מבחן הסבירות וניסיון החיים יש להעדיף את גרסתו של דוד ואין לשלול את גרסת המרפאה שהצדדים לא חתמו על הסכם, דבר חריג והיה מקום לחתום על הסכם כתוב. "נראה שהנתבע מעדיף להימנע מהסכמים, מטעמים השמורים עמו, שיש בהם כדי להשאיר נושא זה בערפול מסוים".
בסופו של דבר השופט חייב את המרפאה להשיב לדוד את הסכום ששולם בתוספת 1,000 שקל הוצאות משפט. "נציג הנתבעת לא טען ולו בשמץ באשר לאיכות הטיפול והוסיף שקיימים מקרים שהטיפול ייכשל. לפיכך אני מקבל את גרסת התובע שהטיפול כשל". ת.ק: 690/07.
השופט שכח לציין שהצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור (בר"ע)לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין. אזכור זה הינו חובה בפרוטוקול ושומה על בית המשפט ליידע "אזרח קטן", הדיוטה שאינו בקיא במשפטים, את שהחוק מתיר לו.
באחד המקרים, שופט בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב (שמו שמור במערכת), הבחין, בתום הדיון, ששכח לציין בפרוטוקול את עניין הבר"ע. השופט הורה לקלדנית לרוץ אחרי צדדים שכבר עזבו את האולם, ולבקש שימתינו עד להקלדת פרוטוקול חדש. "אוי ואבוי איך שכחתי - זה חמור מצידי", אמר לקלדנית.
