ועדות החינוך והמדע של הכנסת מגנות את החלטת החרם האקדמי של איגוד הסגל האקדמי של בריטניה וקובעות כי היא בגדר אפליה פסולה, דעה קדומה וחוסר הגינות נגד מדינת ישראל. החרם, לבד מהיותו סותר את ערך החופש האקדמי, אף נגוע באנטישמיות הלובשת אצטלה של ביקורת מדינית, כך נמסר בתום דיון שהתקיים בנושא.
ההיסטוריון, פרופסור יהודה באואר, טען כי "אלה שמטילים את החרם על ישראל, ברובם, מתנגדים גם למדיניות בריטניה וארה"ב בנושא עירק, כך שקודם כל הם צריכים להחרים את עצמם. המתקפה על ישראל היא על היהודי הקולקטיבי. אנגליה היא מרכז האנטישמיות האירופית, שמתקיימת 'במעמדות המפטפטים'. בקרב העם הבריטי זה לא קיים".
שרת החינוך, יולי תמיר (עבודה) אמרה כי "עיקר הבעיה בחרם האקדמי, היא שנעשה שימוש בכלי אקדמי בצורה לא הוגנת. חרם נגדי היא טעות. לא יתכן שנדבר על חופש אקדמי ובאותה עת נגביל אנו את החופש האקדמי. יש להפריד אקדמיה מפוליטיקה". חברה לסיעה, השר ראלב מגאדלה טען כי "החרם האקדמי אינו יאה לחברה תרבותית-דמוקרטית מתקדמת כחברה הבריטית. התשובה הטובה לחרם, בנוסף לדיאלוג, היא תקציבים לפרויקטים משותפים".
יו"ר ועדת החינוך, ח"כ מיכאל מלכיאור (עבודה-מימד), היה נחרץ יותר. "החרם הבריטי על ההשכלה הגבוהה הוא אנטישמי, גרוטסקי ופסול בכל קנה מידה. זה מה שעשו שונאי ישראל לאורך הדורות ליהודים, בידלו והרחיקו את היהודים מכלל העמים. החרם משקף שיח חריף בבריטניה שאינו כבר על הכיבוש אלא על עצם קיום מדינת ישראל. קיימת סכנה גדולה של הדבקת מדינות נוספות באירופה".
כך גם יו"ר ועדת המדע, ח"כ זבולון אורלב (איחוד לאומי-מפד"ל) אשר אמר כי "החלטת ארגון הסגל הבריטי האקדמי היא החלטה אנטישמית, שיש בה שנאת ישראל, יהדות וציונות. הם, בתוך ביתם, אינם מתנהגים כיאות, והם ממהרים להטיף לנו מוסר בעוד אנו עומדים מול טרור רצחני".