מליאת הכנסת אישרה (יום ה', 6.6.07) בקריאה טרומית את הצעות החוק המאשרות לחברי מועצה לקבוע האם לאפשר קיום מצעדים בעיר או לאו. הצעות החוק הוגשו על-ידי חברי הכנסת אלי גבאי (איחוד לאומי-מפד"ל) ואמנון כהן, יצחק וקנין ונסים זאב מסיעת שס.
40 חברי כנסת הצביעו בעד הצעות חוק מול 23 מתנגדים בלבד. שניים מהמתנגדים, חברי סיעת מרצ-יחד, תקפו לאחר ההצבעה את ממשלת ישראל. ח"כ חיים אורון אמר כי "הכנסת מחוקקת בחוסר אחריות חוקים הפוגעים בזכויות יסוד. הבעיה היא לא עם מציעי החוק אלא עם ממשלת ישראל ומרכיבים בקואליציה שנותנים יד להעברת חוק שלא היה מאושר באף מדינה דמוקרטית אחרת".
חברת סיעתו, ח"כ זהבה גלאון מסרה כי "הממשלה התגלתה במלוא עליבותה בכך שאפשרה חופש הצבעה ומנעה מחברי הקהילה ההומו-לסבית את הזכות לחופש הביטוי על-ידי קיום מצעד הגאווה בירושלים. החרב שהופנתה כלפי הקהילה היא חרב פיפיות".
"חופש ביטוי אינו חופש שיסוי" "חופש ביטוי אינו חופש שיסוי, אינו הזמנה לפרובוקציה, ואינו היתר להתגרות לשמה" מסביר את הצעתו ח"כ גבאי. לדבריו, "מי שרוצה להתיר מצעד שכזה בירושלים מבלבל בין חופש להפקרות. לירושלים ישנה מעמד מיוחד כעיר הבירה, וכעיר בינלאומי אשר לה חשיבות לשלוש הדתות".
מוקדם יותר אמר אחד מיוזמי הצעת החוק, ח"כ וקנין, כי "לירושלים יש מעמד מיוחד שכן היא עיר קדושה לשלוש הדתות. הם, חברי הקהילה, קבעו את המצעד לירושלים כדי להתעמר בנו, המתנגדים למצעד. מי מפריע להם לצעוד בתל אביב?" עוד אמר כי "בפעולה הזו שלהם, הם משניאים עליהם את הציבור הרחב ויוצרים ניכור. אולי הם זוכים לכמה ימים של תקשורת, אך בסופו של דבר הם אלה שיסבלו מהרצון שלהם לצעוד בירושלים".
