מזוז: הצעת פרידמן בעייתית עקב "שחיתות שלטונית גואה"

פנייתו של היועמ"ש אל שרי הממשלה מעוררת חלק מהם לפעולה. השר יצחק הרצוג (העבודה) פנה אל שר המשפטים ולמזכיר הממשלה, בבקשה לדחות את הדיון הצפוי בישיבת הממשלה בהצעת פרידמן. הרצוג קרא לשר המשפטים ולמזכיר הממשלה לקיים דיון ציבורי ממצה טרם קבלת כל החלטה מצד חברי הממשלה. "כמי שכיהן כמזכיר ממשלה בממשלת ברק והיה חתום על אימוץ דוח שמגר בדבר הליך מינויו של יועץ משפטי לממשלה, אני טוען שצריך להפסיק את מחול השדים המתמשך, היוצר נזק למעמדה ועצמאותה של מערכת המשפט בישראל ולבית המשפט העליון" - אמר הרצוג. שר המשפטים ומזכיר הממשלה השיבו להרצוג, כי הם יבדקו את הנושא וישקלו את הפנייה. ח"כ אופיר פינס (העבודה) אמר בעקבות הודעת מזוז, כי מדובר בשבר גדול שמחייב את מפלגת העבודה להכריז על משבר קואליציוני. "אין לנו מה לחפש בממשלה שמנסה לחסל את מערכות שלטון החוק הבלתי-תלויות, שהן נשמת-אפה של הדמוקרטיה. זה חייב להיות קו אדום". בשיחה עם יו"ר העבודה, דרש פינס כי כל שרי המפלגה יכריזו על משבר קואליציוני. פרץ השיב לו כי הוא עצמו יצביע נגד".

מזוז הגיש את חוות דעתו לממשלה, לקראת הדיון הצפוי ביום א'. בהודעה מיוחדת וחריגה מטעמו, שנמסרה לפרסום בתקשורת, מסר מזוז את הסתייגותו החריפה וההחלטית לשינוי המוצע. להלן נימוקיו המלאים, כפי שהוגשו לשרים: א) הצעת השינוי מנוגדת מהותית להמלצות ועדת שמגר בהחלטתה מס' 2274 הנ"ל, לעניין הליכי מינוי היועץ המשפטי לממשלה, אימצה הממשלה את המלצות ועדת שמגר. המדובר בוועדה מקצועית נכבדה ובכירה ביותר, אשר מלבד נשיא ביהמ"ש העליון (בדימ.), מאיר שמגר, כיהנו בה כחברים 3 שרי משפטים לשעבר - חיים צדוק ז"ל, פרופ' דוד ליבאי ועו"ד משה נסים, וכן פרופ' רות גביזון. ועדת שמגר קיבלה את המלצותיה פה-אחד, לאחר עבודה מקיפה ויסודית. הצעות השינוי נוגדות חזיתית את התפיסה שביסוד המלצות ועדת שמגר כפי שיבואר בהמשך. ב) מדוע לשנות והעדר הליך תקין ועדת שמגר גיבשה המלצותיה לאחר עבודה מקיפה ויסודית, במסגרתה גם שמעה עמדות מעשרות עדים, והמלצותיה אושרו פה-אחד ע"י הממשלה אשר גם ברכה בהחלטתה את הוועדה "על עבודתה המעמיקה ועל תרומתה החשובה לשלטון החוק בישראל". ועולה אפוא השאלה: מדוע לשנות? מה קרה מאז החלטת הממשלה שמצדיק היום שינוי? ומדוע הבהילות בשינוי בעת הזאת - ללא תיאום, בדיקה ודיון ציבורי? גם אם סבור שר המשפטים שנדרשת בחינה מחודשת של הנוהל שנקבע, האם לא מתבקש בנסיבות כאלה לקיים הליך חשיבה מסודר, או לפנות לוועדת שמגר לקבלת עמדתה? האם זה המסר לוועדות ציבוריות שהממשלה ממנה? [שמגר מכהן כעת כיו"ר ועדה מטעם רה"מ לקביעת כללי אתיקה של שרים]. ג) האמנם "הפרדת רשויות"? איני שותף לדעתו של שר המשפטים, כי השינויים המוצעים מתחייבים מעיקרון הפרדת הרשויות כנטען. עיקרון היסוד בהמלצות ועדת שמגר ובהחלטת הממשלה בנוגע להליך מינוי היועץ המשפטי לממשלה היה ביזור ההשפעה על הליך הבחירה בין הרשויות השונות, וזאת ע"י קביעת ועדה בה מיוצגים חמישה גורמים שונים ונפרדים: נציג הממשלה, נציג הכנסת, נציג הרשות השופטת שופט (בדימ.), נציג לשכת עורכי-הדין ונציג האקדמיה. מכאן שהטיעון בדבר הצורך ב"הפרדת רשויות" שביסוד הצעת שר המשפטים עומד בסתירה חזיתית למודל של "שיתוף רשויות" דווקא שנקבע בהמלצות ועדת שמגר ובהחלטת הממשלה. יתרה מזו - גם עפ"י ההצעה אין כלל "הפרדת רשויות", אלא רק חיזוק ייצוג הרשות המבצעת (הממשלה), תוך פגיעה בייצוג הרשות השופטת. ד) הגברת המעורבות הפוליטית בהליך מינוי היועץ המשפטי לממשלה השינויים המוצעים מבקשים אפוא להפוך ועדת בחירה ציבורית-מקצועית, בראשות שופט בית המשפט העליון (בדימ.), לוועדה בראשות נציג הממשלה, תוך הפרת האיזון הפנימי בוועדה על-ידי הגברת משקל הייצוג הפוליטי בוועדה. העמדת שופט בית המשפט העליון (בדימ.) בראשות הוועדה - עפ"י החלטת הממשלה, לפי המלצות ועדת שמגר - נועדה, בין היתר, להבטיח את אמון הציבור בתקינות הליך מינוי היועץ המשפטי, וכפועל יוצא - את אמון הציבור בעצמאות ובאי-התלות של היועץ המשפטי, החיוני למילוי תפקידו כראש התביעה הכללית במדינה, וכמי שמופקד על הבטחת חוקיות פעולותיה של הממשלה על כל זרועותיה וכמייצג אינטרס הציבור. ה) עיתוי השינוי לא למותר להוסיף כי קיימת בעייתיות רבה גם בעיתוי היוזמה לשינוי המוצע. הגברת המעורבות הפוליטית בהליך מינוי היועץ המשפטי לממשלה, דווקא במציאות של שחיתות שלטונית גואה, ושל חקירות נגד אנשי ציבור, מעבירה מסר ציבורי מאוד שלילי מצד הממשלה לציבור, גם אם השיקולים הם אחרים. ו) מעמד היועץ המשפטי לממשלה לבסוף אני מוצא לנכון להוסיף, כי היועץ המשפטי לממשלה אינו "פקיד ממשלתי". הוא ראש התביעה הכללית - האמורה לפעול מתוך אי-תלות מוחלטת בממשלה. הוא מופקד על אכיפת החוק, על שמירת חוקיות פעילות הממשלה, ועל הגנת האינטרס הציבורי - ומכאן ההכרח, כלשון ועדת שמגר, באי-תלותו ברשויות השלטון. זהו גם הטעם לשיתוף הרשויות השונות בהליך המינוי, תוך הותרת החלטת המינוי הסופית בידי הממשלה."