"היום הוא יום חגכם. יום ההשבעה לכהונה שיפוטית הוא יום חג לכל מי שמצטרף למשפחת השופטים ומתחיל לצעוד בדרך חדשה. יש בין המושבעים כיום שופטים חדשים אשר ישבו על כס השיפוט לראשונה - בין אם בבית משפט השלום ובין אם בבית המשפט המחוזי, ויש מביניכם שמעמיקים את בריתם עם מערכת השיפוט תוך טיפוס במעלותיה. לכולם שלוחה ברכתי החמה. היום הזה הוא גם יום חגנו שזכינו למלא - ולו במידת מה - את שורותינו". כך מדברי נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש במהלך טקס (ג', 19.6.07) השבעת שופטים חדשים.
עיקר נאומה הוקדש לקשיי המערכת הנובעים לדבריה מעומס יתר, כתוצאה מגידול דמוגרפי של אוכלוסיית ישראל "יצר התדיינות מפותח ותרבות התדיינות שאינה תורמת לקיצור ההליכים" ועוד. גידול מספרם של השופטים אינו עומד לדבריה ביחס הולם לצרכים, "550 שופטים אינם יכולים להתמודד עם מכלול התיקים המציפים את המערכת". העומס הבלתי סביר מכתיב לדבריה "את אופן התנהלות ההליך, ועלול לפגוע ביחס למתדיינים ובעיקר עלול לגרום להתמשכות בלתי ראויה של ההליכים".
בין הדרכים אותם מנתה ביניש לפתרון הקשיים: פיתוח "תורת ניהול שיפוטית באמצעות ועדה פנימית של שופטים שכבר הכינה המלצותיה לעניין אופן ניהול ההליך ותכנון עבודה שיהיה מבוסס, בין היתר, על הקצאת זמן וקביעת מועדים לתיק מראשית הטיפול בו ועד לסיומו". התוכנית תופעל לדבריה במתכונת של פיילוט במספר בתי משפט כבר בשנת המשפט הקרובה".
כמו כן הדגישה ביניש כי למערכת נדרשים משאבים "על-אף המאמצים הרבים שנעשים במטרה לייעל את המערכת מבית, יש להבין כי הקטנת העומס מחייבת הקצאת משאבים על-ידי הממשלה. יש צורך בתוספת תקני שופטים, ולכך מתלווה הצורך בסגל משפטי תומך, בתוספת מבנים, ובתנאים לקליטת השופטים ואולמות שיפוט. יש צורך בחקיקה שתסייע בייעול, בשיפור ובקיצור הליכים. יש, אפוא, הכרח בפעילות משולבת - פנימית וחיצונית - על-מנת להצליח להדביק ציפיות ולספק שירות הולם לציבור".
ביניש שבה וקראה להעניק עצמאות ארגונית למערכת בתי המשפט "כדי לבצר את אי תלותה המוסדית ולהפכה למערכת עצמאית שאינה תלויה ברשות המבצעת, וזאת כחלק מעיקרון הפרדת הרשויות, אשר מרבים להזכיר בעת האחרונה". כיום, לדבריה, המערכת תלויה לצורך עבודתה הפנימית בשר המשפטים. "התלות המנהלית והארגונית בממשלה עלולה לפגוע בעצמאות המערכת השיפוטית, ויש לתת את הדעת אמון הציבור במערכת המשפט מושפע לדבריה "מדרך עבודתה ומתפקודה של המערכת השיפוטית".
יש לדבריה "להשקיע את מלוא המאמצים בביצור מעמדם וכוחם של בתי המשפט, שלהם תפקיד מרכזי בהגנה על חוסנה של החברה בישראל באמצעות אכיפת החוק, עשיית משפט צדק, הגנה על זכויות אדם והגנה על חוסנה של הדמוקרטיה המהותית שעל-יסודותיה הוקמה שיטת המשטר שלנו. בתי המשפט היו תמיד ונותרו מעוזו של כל אדם בישראל. בית המשפט הוא הכתובת לכל מי שמבקש לממש את זכויותיו האישיות כלפי השלטון, לכל מי שמבקש זכות להליך הוגן ומבקש הגנה על שלומו וביטחונו; מי שמבקש הכרעה בסכסוך בינו לחברו; ומי שמבקש הגנה מפני שרירות של הרשויות".
ביניש ציינה כי בתקופה האחרונה יש ניסיונות מצד "גורמים שונים" להחליש את כוחה של המערכת השיפוטית ולגרוע ממעמדה "הנהנה מאמון הציבור ומיוקרה מקצועית". מחירן של פגיעות אלה, היא מזהירה, עלול להיות כבד והנזק עלול להיות אנוש. "כל מי שהחוק והמשפט יקרים לליבו, מן הראוי כי יסייע לחיזוק המערכת השיפוטית ולא להחלשתה. במשך שנות קיומה של מדינת ישראל הוקמה בה מערכת שיפוט מפוארת המצטיינת ברמה מקצועית גבוהה וביושרה של שופטיה; מערכת שיפוטית המוערכת כאחת מן הטובות בעולם ואשר זוכה לאמון רב של הציבור בישראל ובוודאי כך בהשוואה למערכות שלטון אחרות. על הנכס הזה יש לשמור, לתקן את הטעון תיקון, להתמודד עם האילוצים הניהוליים והלוגיסטיים, אך לא לפגוע בלִיבָּה שהיא השיטה שעוצבה כאן וקבעה את התשתית החוקתית לחברה הדמוקרטית שקמה כאן".
בנאומה, ציידה השופטת את השופטים הטריים בצידה לדרך - "אני מאמין" הצריך לעמוד לנגד עיני השופט: "לעולם על השופט לראות את האדם העומד לפניו, להקשיב לו, לגלות רגישות כלפיו ובה-בעת לגלות אחריות לאינטרס הכלל. יש לחפש תמיד את נקודת האיזון הראויה ולקיים הליך שיבטא את הצורך באיזון מתמיד בין הערכים אותם הינכם חייבים לשקול. השופט ינהג כבוד בכל אדם, ימלא חובתו במלאכת השיפוט בסבלנות ובסובלנות, יתעלם מרוחות רעות וחולפות שתכליתן לערער את חוסנה של מערכת המשפט, וייתן לכל הבא בפניו את יומו בבית המשפט. יש לעשות הכל כדי להימנע מהכניעה לאילוצים החיצוניים ולאפשר למתדיינים בפניכם לממש את זכותם לניהול המשפט בכבוד ובהגינות, והכל מבלי לעשות שימוש לרעה בזמן השיפוטי".
בסיכום דבריה, הוסיפה כי השופטים מצטרפים בשעה שאינה קלה "הימים קשים הם לפי כל קנה מידה. בראש ובראשונה המצב הביטחוני הקשה, העובדה שאוכלוסיה גדולה - הנגב המערבי ושדרות - נותרה בסיכון וחיה במתח בלתי פוסק. המתרחש ברצועת עזה - הסיכון מצד אוייב אכזרי שאינו מכיר בנו והבעיה ההומניטרית בשערינו, התקופה הקשה גם בשל גילויי תופעות בדבר טענות שחיתות ותופעות פסולות - חברתיות ומוסריות, ובשל פערים חברתיים העלולים לכרסם בחוסנה של המדינה. אלה הם ימים בהם עומד בכל עוצמתו הצורך בתיקון ובהפקת לקחים בכל תחומי חיינו. בתוך כל הקשיים האלה יש לבית המשפט תפקיד חשוב בשמירה על שלטון החוק, בהגנה על ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ובמחויבות כנה ועמוקה לערכי המשפט לפיהם עלינו לשפוט ולפרש את הדין".