תושבת נתניה כבת 42 הגישה השבוע, באמצעות עורך הדין גיא אורטל, ערר על החלטת הביטוח הלאומי שלא להכיר בה כנפגעת פעולות איבה. בערר שהגישה על החלטת הביטוח הלאומי, חושבת האישה סיפור קשה וטראגי, לפיו היא, אם חד הורית שבנה נמצא במשפחת אומנה, נפגעה בשלושה פיגועים, ולמרות זאת אינה מוכרת כנפגעת טרור. בשל העובדה שהביטוח הלאומי אינו מכיר בה כנפגעת טרור, היא אינה זכאית לתגמולים המגיעים לה מן הביטוח הלאומי על פי חוק.
הפיגוע הראשון בו נפגעה, בינואר 2001, גרם לה נכות ברמה של 11 אחוזים. בפיגוע השני סרבה האישה להתפנות לבית החולים, ולכן לא נקבעו לה אחוזי נכות בגין פגיעותיה שהופיעו לאחריו והתבטאו בטראומה והלם, טראומות שגרמו גם לבעיות פסיכיאטריות. בפיגוע השלישי ביולי 2005, בו פוצץ עצמו מחבל מתאבד בקניון "השרון", הביא להחרפת הבעיות הפסיכיאטריות מהן היא סובלת, כך על פי הטענות בערר.
לאחר שפונתה לבית החולים "לניאדו", נבדקה האישה ונמצאה כסובלת מרגישות בגב העליון והאמצעי. פסיכיאטר שבדק אותה מצא כי היא סובלת מתסמונת פוסט-טראומטית. לאחר ששוחררה, נזקקה האישה לסיוע תרופתי ופיזי כדי לקיים חיים רגילים, אולם למרות זאת התעקש הביטוח הלאומי כי "בשל העדר ראיה לנזק שהתובעת סבלה בשל האירוע, אין הוא מאשר את פגיעתה".
על כך טוען עורך דינה גיא אורטל: "מאז האירוע הידרדר מצבה הרפואי והכלכלי, ונכותה גבוהה מהנכות שנקבעה לה עבור הפיגוע הראשון. מאז האירוע המדובר החלה העוררת שלא לשלוט בסוגריה, והיא מצטיידת בחיתולים. היא סובלת מבעיות פסיכיאטריות, נוירולוגיות ואורטופדיות, עברה טיפולים אלטרנטיביים שלא עזרו, חייה בכאוס מוחלט, והיא אינה אדם נורמלי. החלטת הביטוח הלאומי יותר ממוזרה, ועל כך אנחנו עוררים".
הנפגעת אף הצטיידה בחוות דעתו של ד"ר דני וולף התומך חד-משמעית בטענותיה כי נפגעה בפיגוע השלישי ואף כתב את הדברים הבאים: "הנפגעת סובלת מהלם קרב בצורה קשה וממושכת ביותר. כתוצאה מכך יש לה קשיים תפקודיים, קשיי ריכוז, שינה, והיא סובלת גם מכאבי גב עזים מאוד".