ניר ברנס מירושלים נרשם בחודש יוני אשתקד, לקורס בישול במכללת "השף" בעיר ושילם 8,300 שקל. לאחר שנכח בשיעור היכרות שהתקיים כעבור שלושה חודשים, הודיע בפקס על ביטול הקורס. כשביקש את כספו בחזרה, המכללה סירבה והוא תבע אותה בבית המשפט לתביעות קטנות בעיר. ברנס ביקש להשיב את כספו והסתמך על סעיף 1 להסכם בו נקבע שהמבקש לבטל את השתתפותו בקורס, יודיע לא יאוחר משבועיים לפני תחילת הקורס וכספו יוחזר למעט דמי הרשמה בסך 500 שקל. לדבריו, הקורס החל ביום: 22.10.06 והוא הודיע על ביטול השתתפותו ביום: 5.10.06 והסירוב להחזיר את כספו מנוגד להסכם ושלא כדין.
בכתב ההגנה הפנתה הנתבעת לסעיף 3 להסכם בו נאמר שתלמיד שיפסיק את לימודיו בכל שלב, גם לאחר שיעור אחד בלבד, יחויב בתשלום מלוא שכר הלימוד. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות.
בפסק דין שניתן לפני שבועיים, בהעדר הצדדים, קיבל השופט כרמי מוסק את התביעה. לדבריו, דף רישום נוכחות מעיד שהתובע נכח בשיעור היכרות ומקומו נפקד מהשיעור הראשון לקורס. "התובע סומן כאיננו ולאחר מכן נכתב כי לא יגיע לשיעורים בהמשך. מכאן עולה שעובדה זו היתה ידועה לנתבעת כבר בחודש אוקטובר סמוך לפתיחת הקורס. הדבר מתיישב עם דברי התובע שהודיע לנתבעת בכתב כבר ביום 5.10.06 שהוא מבטל השתתפותו ונותר פרק זמן העולה על שבועיים לפתיחת הקורס".
השופט חייב את הנתבעת להחזיר לתובע את כספו בניכוי 500 שקל כאמור בסעיף 1 להסכם. "אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע 7,800 שקל וכן הוצאות משפט בסך 800 שקל הכוללות אגרת תביעה". הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.