לפני מספר שבועות הלכנו, מספר חברים באמצע שנות ה-30 לחייהם, לחגוג מסיבת רווקים צנועה בבר תל אביבי. הזמנו מקומות, הבטיחו לנו את כל ההבטחות הקלישאתיות על "קהל איכותי, סלקציה בכניסה" וכו'. כשהגענו, מצאנו את עצמנו מוקפים באוכלוסיה שרובה ככולה צעירה בהרבה מגילנו. הרגשנו תלושים ולא שייכים והלו, זה היה אמור להיות הערב שלנו.
מהסיבה הזו בחנתי היטב את הדוצ'ה בדרום תל אביב. מקום שמכוון לאוכלוסיה בת 27-35, לא פחות ולא יותר. כבר כשהגענו, שותפי השמן ואני, הבנתי שזה לא יהיה משחק ילדים, תרתי משמע. בכניסה עמד גברתן בגובה מגדל שלום ובהיקף החומה הסינית ווידא שאנחנו אכן בגיל המתאים. גם ההסבר שאנחנו אורחי המקום לא ממש שכנע אותו, אבל בסוף נכנסנו.
הגענו למקום גדול, מעוצב היטב, עם אפשרויות לאווירה משתנה - מרפסת ענקית, שמאפשרת ללגום מעט בריזת קיץ עסיסית; הקומה השנייה, שנועדה לאירועים (המקום מתמחה באירועים ובימי הולדת) והבר, עליו ישבנו אנחנו, שנתן לנו את האפשרות לדפוק קצת את הראש אחרי שבוע ארוך.
ואכן דפוק דפקנו. אחרי שני צ'ייסרים אכזריים (אלוהים יודע מה היה בדבר הזה, אבל זה פתח לנו את כל החורים), שתי כוסות מרלו (28 ש"ח) וקוקטייל הבית, התחלנו לצלול במהירות לתוך האווירה שמסביבנו. המוזיקה השמחה ניקתה לנו את החושים, והקהל בפנים, נטול יומרות ופוזות שבא לעשות שמח, השלים את התמונה.
בנוסף, באנו רעבים. בניגוד לאוכל הפשוט והחד-גוני שתמצאו בברים רבים ובעיקר בטרנד המתפשט של ברים שכונתיים, המטבח של הדוצ'ה מינימליסטי אבל מושקע. מינימליסטי, כי תפריט האוכל לא גדול, ומושקע, כי כל מנה שהזמנו היתה משובחת. גיא, אחד הבעלים במקום, סיפר כי מדובר בתפריט הרצה ובחודשים הקרובים הם מתכוונים להכניס תפריט עשיר יותר שיכלול ארוחות צהריים וערב. אבל זה לא משנה, כי בבחירה בין כמות לאיכות תמיד כדאי ללכת על האופציה השנייה.
אז על מה השמן ואני ממליצים? על הקרפצ'יו סינטה בבלסמי, שמן זית ופרמזן (32 ש"ח), על הטמפורה ירקות - מנת פטריות ובצל בטמפורה אסיאתית שמגיעה בשני גדלים. אנחנו לקחנו את הקטנה (24 ש"ח), ואם זה קטן, אני לא רוצה לחשוב על הכמות של הגדולה (40 ש"ח) עוד במומלצים: ראפ האנטרקוט (35 ש"ח) - שתי טורטיות עם סלסת עגבניות, בצל ואיולי צ'ילי מצוין וההיילייט של הערב - סלמון ברוטב מיסו חמוץ מתוק (38 ש"ח). מנה כבירה. לא לקחנו את ההמבורגר מחשש לבנאליות, אלא ששניים מהחבר'ה שישבו לידנו הסגירו את העובדה שהוא היה מצוין, כך שנרשום את ההמלצה. קינחנו עם מנת הבומבה שוקולד (28 ש"ח) - פצצת מוס שוקולד במילוי קרם ברולה, ופירמידת תפוחי עץ (28 ש"ח) - בצק פריך במילוי תפוחי עץ, קינמון וצימוקים. אין כמו קצת מתוק כדי לסגור את הפינה האחרונה בשבוע.
סגרנו את הערב מתנדנדים אך מרוצים. הגענו אל הרכב שחנה, כמה מפתיע בתל אביב, מטרים ספורים מאיתנו. כן, חניה היא ממש לא בעיה בדוצ'ה. גם לא האווירה, לא האוכלוסיה ובוודאי שלא האלכוהול והאוכל. לא קונים? נסו ותיווכחו.
