ההסתדרות: להדיח 21 ראשי רשויות מליני שכר

סוגייה נוספת שעולה מבקשת ההסתדרות לבית הדין לעבודה היא הבירור שההסתדרות דורשת לערוך בנושא עובדי החינוך בעשר הרשויות "הבעייתיות". כזכור, על-פי ההסדר בשביתה האחרונה, קיבלו עובדים בעשר רשויות מקומיות, הנחשבות לבעייתיות במיוחד מבחינה כלכלית, שכר מההסתדרות בגובה הלנת השכר, לאחר שמשרדי הפנים והאוצר הודיעו כי לא יוכלו להעביר שכר לעובדים ברשויות אלה. "נציגי המשרדים הציגו להסתדרות בזמן השביתה מצג שווא, לכאורה, לפיו יש ברשויות אלה 626 משרות מלאות. אולם, לאחר שנקבע ההסדר, נאספו הנתונים על-ידי ההסתדרות מהחשבים המלווים ברשויות אלה, והתברר כי שכרם של כ-670 עובדי חינוך נוספים לא שולם", אמרו גורמים בהסתדרות וציינו כי מדובר בעבירה פלילית מכיוון ששכרם של עובדי החינוך נמצא בחשבון מוגן. גם בנושא זה שיגר יו"ר ההסתדרות עיני מכתב למנכ"ל משרד ראש הממשלה. על אף שהמכתב נשלח לפני פסח ועל אף הבטחותיו של רענן דינור לבדוק את הנושא גם מכתב זה לא זכה לתגובה ממשרד ראש הממשלה.

במרכז השלטון המקומי אומרים (25.6.07) בתגובה לדרישת ההסתדרות מבית הדין לעבודה להורות למשרד ראש הממשלה ולמשרד הפנים להדיח 21 ראשי רשויות מקומיות מליני שכר עובדים כי אין לטענות ההסתדרות כל שחר משום שגם היא שותפה להלנת השכר ברשויות החלשות. "להסתדרות יש חלק משמעותי בהלנות השכר ברשויות החלשות, אז למי בדיוק הם באים בטענות?", אמרו גורמים בכירים במרכז השלטון המקומי והסבירו כי התנגדותה של ההסתדרות במשך שנים ליישום תוכניות הבראה והתייעלות ברשויות וכן הפעולות המשפטיות והארגוניות שנקטה כדי למנוע פטורי עובדים, הן אלו שהובילו בין היתר למצב הנוכחי. יו"ר מרכז השלטון המקומי, עדי אלדר הוסיף ואמר כי במקום שההסתדרות תסייע לרשויות המקומיות מול הממשלה בדרישה להשיב התקציבים שקוצצו במענקי האיזון ובתקציבי החינוך, היא באה בדרישה פופוליסטית להדיח ראשי רשויות. "הדחת ראשי רשויות לא תועיל וראינו זאת ביסוד-המעלה, שם הודח ראש רשות לפני כ-8 חודשים ועד היום משרד הפנים לא מצליח לאזן את תקציב הרשות, נוכח הקיצוצים החדים של הממשלה. לא מדובר בניהול כושל של ראשי רשויות, כפי שנוח להסתדרות להציג זאת, כי אם בפגיעה קשה של הממשלה במשאבי הרשות, שגוררת מצב של חוסר יכולת לשלם לעובדים ולספקים, כולל לראש הרשות, שאינו מקבל משכורתו", אמר. לדבריו 21 ראשי הרשויות שעליהן מדברת דרישת ההסתדרות להדחה עומדים בראש רשויות בעלות דירוג סוציו-אקונומי נמוך, רובן מהמגזר הלא יהודי, אשר מתקשות לתפקד תחת הקיצוצים במענק האיזון ובתקציבי החינוך. "כל הפתרונות שהוצעו עד היום הינם בגדר אקמול", אומר אלדר, "ידענו והתרענו כי השביתה הבאה בדרך, וכי כל עוד לא יוחזרו הכספים שקוצצו ממענקי האיזון בגובה של כמיליארד שקל והקיצוץ בתקציבי החינוך בגובה מאות מיליוני שקלים - לא יוכלו הרשויות החלשות להתאזן. רק לאחרונה קוצצו 200 מיליון שקל ממענקי האיזון, אישור חוק נהרי יטיל מטלה נוספת של כ-400 מיליון שקל, ומשרד החינוך מוביל לקיצוץ של 150 מיליון שקל - כל זאת, מתקציבי הרשויות החלשות בערי הפריפריה - בנגב, בגליל ובמרכז הארץ", הזכיר.

בהסתדרות מבקשים עוד מבית הדין לעבודה לקדם את הפתרון בנושא גזילת כספי קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מהעובדים על-ידי הרשויות. כזכור, בשביתה האחרונה נקבע כי בנושא זה ימשיכו הצדדים את הדיון בבית הדין כדי לקדם פתרון. לאחרונה השלימה המדינה את איסוף הנתונים על גובה החובות לעובדים בקופות והקרנות. על-פי הנתונים מגיע היקף החובות לכ-380 מיליון ש"ח. אולם בהסתדרות לא מסתפקים בנתונים הללו ודורשים מהמדינה לפעול להשלמת המתווה לפתרון הבעיה.