המקרה הגיע לשולחנו של סמנכ"ל משרד הבריאות עו"ד יואל ליפשיץ, האחראי על קופות החולים מטעם המשרד. ליפשיץ משמש כמעין רגולטור מטעם המדינה, ומתוקף תפקידו היה מנוע מלהתערב, למרות זאת הוא הפעיל מערכת לחצים אישית על ראשי המאוחדת, על-מנת שיממנו את התרופה על חשבונם. כאשר סורב על-ידי מנהל הקופה היוצא עמי סלנט, פנה ליפשיץ לד"ר זאב אהרונסון ראש האגף הרפואי במאוחדת ולחץ עליו לממן את התרופה.
אהרונסון השיב כי מאחר שהתרופה אינה מצילת חיים ואינה כלולה בסל הבריאות, אסור לקופה לממן אותה, בתגובה אמר לו ליפשיץ, "אז תממנו את התרופה ממשכורותיכם". בחוות דעת רשמית כתב אהרונסון: "במבט לאומי יתכן ואין מקום לממן עשרות מיליוני שקלים כדי להציל נפש אחת, כאשר באותו סכום ניתן לאפשר לרבים שנות חיים [איכותיות] במספר רב יותר". אהרונסון הוסיף, כי "המבנה הנפשי של מדינת ישראל מונע את מקבלי ההחלטות מקבלת החלטה מושכלת השוקלת טובת הרבים מול סבל בודדים", ובהנחה כי התרופה תיכנס לסל הבריאות, בשנתיים הבאות, הוא המליץ על מתן הלוואה למשפחה שתאפשר לה את מימון התרופה עד שתוכנס לסל.
