"אפשר לדבר על קיצור שבוע העבודה במונחים של אסון למשק ממש, שכן ההצעה הקיימת תביא להפסד של כ-30 מיליארד ש"ח למשק", כך אמר (ד' 27.6.07) אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, בכנס קיסריה. לין אמר כי כיום יש 365 ימי עבודה של המשק הישראלי ואם יופחתו מהם 52 שבתות ו-52 ימי שישי, בתוספת 11 חגים וצמצום של 40 ימי עבודה שיתרחש במידה וההצעה תתקבל, יישאר המשק עם 210 ימים בלבד.
לדבריו, אם תתקבל ההצעה, קיימת סבירות גבוהה שבפועל לא תתקיים עבודה בימי שישי או שהעבודה תצטמצם מאוד. "יום שישי עלול להפוך ליום עבודה אבוד", העריך והוסיף כי קיצור שבוע העבודה יקטין עוד יותר את שיעור ההשתתפות הנמוך ממילא של האוכלוסיה בכוח העבודה, כיוון שנשים רבות לא תוכלנה לאפשר לעצמן לצאת לעבוד עד שעות מאוחרות.
לין העריך שמלבד איבוד ימי העבודה הרבים עלולה להיווצר גם פגיעה בפריון ובפדיון במשק, עלייה בעלויות של מערכת החינוך ואף פגיעה בסחר החוץ של ישראל. "תיווצר פגיעה בפריון ובפדיון במשק, שכן התפוקה בתוספת שעות העבודה בכל יום במהלך 4 הימים אינה שקולה לתפוקה בשעות עבודה רגילות. כמו כן, התפוקה ביום המקוצר (יום שישי) נמוכה משמעותית בתפוקתן לשעות רגילות. בשעות נוספות העובד עייף יותר וביום מקוצר גם כן אינו מגיע לשיא תפוקתו. הדבר יגרור גם עלויות בהתאמת מערכת החינוך. משמעות המעבר לימי עבודה ארוכים יותר הינה יום לימודים וימי גנים ארוכים יותר שלהם משמעויות כלכליות וחברתיות, סחר החוץ של ישראל יפגע, משום שייווצרו עומסים רבים בנמלי הים והאוויר ובדרכי התחבורה היבשתיות", אמר.
לין ציין עוד כי הניסיון הבינלאומי מלמד שירידה חדה בשעות העבודה גוררת עלייה משמעותית בשכר הריאלי ומהווה גורם מרכזי לשיעור גידול נמוך בתעסוקה ולשיעור אבטלה גבוה. "במדינות אירופה, קטן מספר שעות העבודה השבועיות בשיעור ממוצע של למעלה מ-20% משנות ה-70 ועד היום. בצרפת, לאחר שקוצר שבוע העבודה ל 36 שעות היה צורך בחוק להרחיבו מחדש. לעומת זאת, בארה"ב, בה הצמצום בשעות העבודה השבועיות היה יחסית צנוע (בשיעור ממוצע של כ-5%), השכר הריאלי עלה בצורה מתונה והתעסוקה גדלה בשיעור גדול משמעותית מאשר באירופה", הסביר.