צעירה בת 30 תובעת את המרכז הרפואי "וולפסון" ואת המנתח פרופ' אילן חרוזי, בגין רשלנות רפואית. לטענתה, ניתוח פשוט לקיצור כיבה שעברה תחת ידיו של פרופ' חרוזי, כמעט גרם למותה והותירה עם נכות בגובה 30% לצמיתות. בכתב התביעה, שהוגש באמצעות עו"ד אילנה זינגל, תובעת הצעירה פיצוי בסך 2.5 מיליון ש'.
על-פי טענת התובעת, לפני כחמש שנים הגיעה להתייעצות אצל פרופ' חרוזי, מנתח מומחה לקיצור כיבה ומנהל המחלקה הכירורגית במרכז הרפואי וולפסון, ששכנע אותה לבצע אצלו ניתוח להשתלת טבעת לקיצור כיבה. באותה עת שקלה התובעת כ-85 ק"ג. לשאלתה האם משקלה מצדיק ניתוח שכזה, השיב כי לא כדאי להמתין עם הניתוח שכן במילא תשמין ותגיע למשקל שמהווה אינדיקציה לניתוח מסוג זה, תוך שהוא שכנע אותה כי מדובר בניתוח ללא סיבוכים או סיכונים כלשהם. בתוך שלושה ימים, כך אמר לה, תשוחרר לביתה.
אולם בפועל, על-פי הנטען, הפך הניתוח הפשוט למלכודת מוות. במשך הלילה שלאחר הניתוח סבלה התובעת מכאבים חזקים בבטן ובכתף שמאל, קשיים בנשימה, נפיחות באזור הצוואר, וכן בחילות והקאות, שהתחזקו עם הזמן והצריכו מתן שתי זריקות פטידין. בביקור הרופאים בבוקר שלמחרת הניתוח המשיכה התובעת לסבול מכאבים אלו ואף הופיעו אצלה נפיחות בפנים ומתחת ללסת. למרות כל זאת, לא נתנו הרופאים את דעתם ביחס למצבה הקשה של התובעת והתעלמו מתלונותיה, ואף אמרו לתובעת כי תתכונן ללכת הביתה. לגבי תלונותיה של התובעת על הנפיחות בפנים ומתחת ללסת, ייעצו לה הרופאים כי תשתה מים ותלעס מסטיק.
בבוקר אותו היום, לאחר שמצב התובעת היה חמור ביותר, חיפשה אמה של התובעת ביוזמתה את פרופ' חרוזי, שלא נכח בביקור הרופאים. אם התובעת דרשה ממנו לבוא ולבדוק את התובעת בעצמו. פרופ' חרוזי הרגיע את אם התובעת ואמר לה, כי למרות שהניתוח עבר בהצלחה וללא סיבוכים הוא יבוא לבדוק את התובעת. לאחר שהגיע פרופ' חרוזי, הוא בדק את התובעת והפנה אותה לצילום, כדבריו, רק "ליתר ביטחון"'.
"הרופא והמרכז הרפואי- רשלנים סדרתיים" בצילומים אלו נתגלה, כי במהלך הניתוח נגרם לתובעת חור בקיבתה, במעיים ובוושט. לפיכך, נאלצה הצעירה לעבור שלושה ניתוחים נוספים כדי להציל את חייה, בהם הייתה בסכנת מוות. במהלך ניתוחים אלו שהתה התובעת שלושה שבועות בטיפול נמרץ, ולאחר מכן אושפזה משך ארבעה חודשים. בשל הניתוחים הרבים שעברה, נותרה התובעת עם נכות בגובה 30% לצמיתות, תוך שצפויים לה קשיים עתידיים להיכנס להריון.
ב"כ התובעת טוענת, כי אילו היה פרופ' חרוזי פועל בהתאם לפרקטיקה הרפואית הסבירה והמקובלת, ולא היה מנתח את התובעת אשר לא עמדה בקריטריונים המקובלים לניתוח, היו נמנעים מהתובעת סכנת החיים בה עמדה, האשפוזים הממושכים והנזקים הקשים שנגרמו לה. לטענתה, בנסיבות המקרה חל הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו" ועל כן יש להטיל על הנתבעים את עול ההוכחה והבאת הראיות על העדר רשלנות. זאת ועוד, טוענת ב"כ התובעת כי מספר תביעות משפטיות קודמות שהוגשו לבתי המשפט בגין רשלנות וגרימת נזקים לצמיתות בניתוחים להצרת קיבה שבוצעו על-ידי פרופ' ארזי במרכז הרפואי, הרי שהנתבעים הינם בגדר "רשלנים סדרתיים" ולפיכך יש לפסוק בתביעה זו גם פיצויים עונשיים לדוגמא, על-מנת למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד.
