במחקר חדש שערך ד"ר יואב פרידמן ממחלקת המחקר של בנק ישראל נמצא פער מובהק בסיכויים לסיים תואר ראשון בין צעירים שהוריהם נמצאים באחד מהעשירונים העליונים של ההכנסה לעומת צעירים, בעלי הישגי בגרות דומים, שהוריהם נמצאים בשני העשירונים התחתונים של ההכנסה.
יותר מ-60% מבוגרות תיכון מחזור 1992 שהוריהן שייכים לשני העשירונים העליונים סיימו תואר ראשון עד שנת 2002, לעומת פחות מ-20% מסיימות תואר ראשון בקרב בוגרות תיכון שהוריהן שייכים לשני העשירונים התחתונים.
בקרב הבנים הפער מעט מצומצם יותר ועומד על כ-35 אחוזים. עיקר הפער נובע מפערים בהישגים הלימודיים שנוצרו והתרחבו לאורך שנות ילדותם והתבגרותם של הצעירים ואילו המצב הכלכלי של משפחות הצעירים בעת סיום בית הספר התיכון מסביר פחות מחמישית מהפער.
עוד עולה מהמחקר כי הפער בהסתברות לסיים תואר ראשון שמקורו במצב הכלכלי של ההורים תלוי באיכות הבגרות של הצעירים: בקרב הזכאים לתעודת בגרות במסלול העיוני נמצא כי רק צעירים שהוריהם שייכים לשני העשירונים התחתונים מבחינת המצב הכלכלי סובלים מנחיתות בהסתברות לסיים תואר ראשון.
לעומת זאת, בקרב צעירים שלא היו זכאים לתעודת בגרות בסיום בית הספר התיכון, נמצא כי הקשר בין המצב הכלכלי של ההורים והסיכויים לסיים תואר ראשון הדוק יותר ומבטא, כאמור, גורמים כגון השפעת הסביבה ומאמץ להשיג סטאטוס חברתי, המניעים צעירים מקרב הקבוצות החזקות באוכלוסיה לפנות ללימודים אקדמיים.
הפער האמור משקף שילוב של כמה גורמים ובהם, מצד אחד, קשיי מימון הפוגעים בסיכוייהם של צעירים הבאים ממשפחות בעלי רקע סוציו-כלכלי נמוך לרכוש השכלה גבוהה, ומצד שני, מאמץ להשיג סטטוס חברתי, המניע צעירים מקרב הקבוצות החזקות באוכלוסיה לפנות ללימודים אקדמיים.
המחקר נערך במסגרת פרויקט "כלכלת ההשכלה הגבוהה", שיזם מוסד שמואל נאמן מהטכניון, ובשיתוף פורום ספיר של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב, והוא מבוסס על הישגיהם האקדמיים של בוגרי בתי ספר תיכוניים בשנים 1992 ו-1993 בתקופה של עד 10 שנים לאחר סיום התיכון. בשנים אלו היה שכר הלימוד לתואר ראשון גבוה ריאלית בכ-30 אחוזים מאשר כיום לאחר המימוש החלקי של דוח וינוגרד.
