בית המשפט המחוזי בירושלים נענה לעתירת החברה להגנת הטבע ואסר (ג', 3.7.07) על פתיחת כביש 9 המחבר בין צפון ירושלים למבואות המערביים שלה, וזאת עד להשלמת "השיקום הנופי" כנדרש.
הכביש בתוככי הצבאים ופרחי הבר
כביש 9 אמור לנקז אליו את כל התנועה מהאזור הצפוני של ירושלים לכיוון השפלה ו"במקביל לסייע בחלוקת התנועה בכניסה לירושלים בהתאם ליעדי הנסיעה בעיר". הכביש עובר בתוך "עמק הארזים" הכולל את ערוצי נחל שורק ויובליו, בין מבשרת ציון לשכונת רמות והכפר ליפתא בירושלים. בעתירה נטען כי ל"'עמק הארזים' חשיבות מיוחדת במרקם הנופי של ירושלים. הוא עתיר במשאבי טבע ובכללם נוכחות של להקות צבאים ופרחי בר נדירים. בשל איכויותיו הרבות משמש העמק יעד למטיילים ולחובבי טבע ומיועד על-פי תוכניות מתאר ארציות ומחוזיות לשימור ולטיפוח".
הכביש מותנה במזעור נזקיו
תוכנית בניית הכביש כללה שורת הוראות למזעור נזקיו וגם תנאי
לפיו "הפיתוח והטיפול הנופי בשולי הדרכים יבוצעו בד בבד עם סלילת הדרכים ויהיו חלק בלתי נפרד מהיתר הבנייה. בכל שלב משלבי ביצוע הדרכים יבוצעו באופן מלא כל אמצעי המיגון הנדרשים, פתרונות הטיפול הנופי, הגינון, הנטיעות ואמצעי הפיתוח השונים האחרים שנקבעו על-פי תוכנית מס' 4573 זו ועל-פי מסקנו תסקיר השפעה על הסביבה".
לבית המשפט נמסרה תוכנית העבודה של חברת מוריה הכוללת את אשר נותר לביצוע לצורך ביצוע התוכנית. התוכנית כוללת: "עבודות של ניקוי פסולת באזורים שונים, שיקום תוואי הנחל, פירוק גשר זמני, מניעת מעבר בעלי חיים על-ידי גדר שתנתב את בעלי החיים למעברים הבטוחים, שיקום והשלמת גדרות אבן וטרסות, הסרת גדרות שאינן נחוצות, השלמת פתרונות ניקוז, נטיעות באזורים שונים, פינוי מערום עפר ושיקום מסלעות"
העתירה: להתנות פתיחה בהשלמה
בעתירה נגד פתיחת הכביש, שהגישה החברה להגנת הטבע באמצעות בא כוחה עו"ד יובל לסטר, נטען כי התוכנית מתנה את פתיחת הכביש בהשלמת כל האמצעים שנועדו לשמור על הנוף ועל בעלי החיים הייחודיים לאזור בו חולף הכביש. לפיכך פתיחת הכביש בטרם הושלם כל הנדרש, מהווה "חריגה מהוראות התוכנית המהווה חיקוק".
מוריה: הכביש הסגור עולה כסף
חברת מוריה, האחראית על ביצוע אמצעי השיקום הנופי, טענה באמצעות בא כוחה, עו"ד יאיר שילה, כי "פירוש נכון ותכליתי של הוראות התוכנית מורה כי אין מניעה לפתוח את הכביש בטרם הסתיימו עבודות השיקום הנופי. לטענתה, פרשנות לפיה יש לבצע את כל עבודות השיקום בטרם פתיחת הכביש לתנועה תביא לתוצאה לא סבירה, שכן הכביש יהיה מוכן לתנועה, אך לא יעשה בו שימוש עד שלא יסתיימו עבודות דוגמת שיקום צידי הכביש או החלפת עצים שניטעו ולא נקלטו, שמטבען לא ניתן היה לבצען במקביל לסלילת הכביש. מטעם זה והואיל וקיים אינטרס ציבורי מהמעלה הראשונה המחייב את פתיחת הכביש מיד עם השלמתו, שכן כל יום שבו הכביש מוכן תנועה ולמרות זאת נשאר סגור, עולה למשק כסף רב, יש לאפשר את פתיחה הכביש כבר עכשיו".
השופטת: התוכנית מחייבת את השיקום
השופטת מוסיה ארד דחתה את טענות חברת מוריה וקבעה כי פרשנותה לפיה ניתן לפתוח את הכביש לתנועה עוד בטרם בוצעו עבודות השיקום הנופי "אינה עולה בקנה אחד עם לשון התוכנית ועם תכליתה. כמפורט לעיל, הוראות התוכנית אינן מאפשרות פתיחת הכביש לתנועה בטרם הושלמו עבודות השיקום הנ"ל".
עוד נדחו הטענות לפיהן לא ניתן לבצע את העבודות הנדרשות בד בבד עם סלילת הכביש. "הרי משנקבע בתוכנית באופן חד-משמעי כי תנאי לפתיחת הכביש הוא ביצוע כל עבודות השיקום, אין זאת אלא שהתוכנית לקחה בחשבון מצב שבו הכביש יסלל ויאפשר תנועת כלי רכב אך עבודות השיקום יהיו בעיצומן והכביש ייפתח לתנועה רק עם סיומן", כתבה השופטת.
היא הוסיפה, "אין חולק כי קיים אינטרס ציבורי בפתיחת הכביש לתנועה, אך קיים גם אינטרס ציבורי בשמירה על ערכי הטבע ופעולות השיקום בעמק הארזים. הוראות התוכנית איזנו בין האינטרסים אלו וכל עוד התוכנית המהווה חיקוק תקפה, יש לפעול להוראותיה".
אפשרות שהכביש בכל זאת ייפתח
עוד ציינה השופטת כי במהלך הדיון הועלתה אפשרות כי הוועדה המחוזית תאשר שינוי בשלבי התוכנית כך שניתן יהיה לפתוח את הכביש לתנועה עוד בטרם בוצעו כל עבודות השיקום הנופי. "יובהר כי בפסק דין זה אין כדי לחוות דעה בכל הנוגע לאפשרות זו", כתבה השופטת.
בית המשפט הורה לחברת מוריה לשלם 30 אלף שקלים לחברה להגנת הטבע בגין הוצאותיה.
תגובת חברת מוריה
"החברה מכבדת את החלטת בית המשפט ומביעה צער על הנזק שיגרם לתושבי ירושלים ולקופת המדינה בשל העיכוב בפתיחת כביש 9 שהוא כשיר ובטוח לנסיעה כבר יום". דובר החברה, יהושע מור יוסף מוסיף כי "החברה מקווה שמשרד הפנים ישלים במהרה את ביטול הסעיף הבירוקרטי המעכב את פתיחת הכביש. סעיף זה לא יושם עד כה לא בפתיחת שכונת הר חומה ולא בפתיחת כביש בגין".