עשרות מפגינים, חלקם ממשפחות הרוגי מאורעות אוקטובר, הפגינו (יום שבת) נגד שר הביטחון, אהוד ברק, אשר מבקר במלון בנצרת לרגל כינוס פעילים של מפלגת העבודה.
מספר מפגינים עוכבו לחקירה, בהם מזכ"ל מפלגת חד"ש, אימן עודה. המפגינים מחו על אוזלת ידו של ברק, בעת שכיהן כראש ממשלה במאורעות אוקטובר.
הססמאות שצעקו המפגינים תקפו את ברק: "ברק, ברק, יא-רוצח, לא ניתן לך לנוח!" - הייתה אחת הססמאות שנזרקה לאוויר. משפחות 13 הרוגי מאורעות אוקטובר הבטיחו לפני תוצאות הפריימריז במפלגת העבודה כי ירדפו את ברק לכל מקום שיילך, במטרה לסלקו.
ערביי ישראל דורשים למצות את הדין עם האחראים להריגת 13 אזרחים ערבים-ישראלים באירועי אוקטובר 2000. ועדת אור שמונתה לחקור את האירועים, הצביעה על שורה של אחראים לליקויים ולאירועים הקשים ועל חשדות למעשים פליליים. המחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) קיימה חקירה מקיפה, ובסופה הוחלט לגנוז את תיקי החקירה שנפתחו. ארגון עדאללה מחה והגיש עתירה לבית המשפט העליון, אך זו נדחתה.
"ברק לא מנע שימוש באמצעים קטלניים" ועדת אור (בראשה עמד השופט תאודור אור), שהוקמה על-ידי הממשלה בראשות ברק, הטילה על ברק אחריות לאירועים החריגים. בין היתר פסקה (ציטוט):
חלק מפרטי האזהרה שנשלחה למר ברק הוכח. הוועדה מצאה, כי הוכח, שמר ברק לא היה ער וקשוב במידה הנדרשת, בהיותו ראש ממשלת ישראל, לתהליכים המתרחשים בחברה הערבית בישראל, אשר יצרו בתקופת כהונתו חשש ממשי לפריצת מהומות בהיקף נרחב. מחדל זה התבטא בכך שלא שעה לפניות והמלצות לקיים דיון כלל מערכתי בנושא, ובפועל לא קיים דיון כזה.
הוכח שמר ברק לא נתן דעתו באופן מספק לצורך בהיערכות הולמת של משטרת ישראל לקראת התפרצות מהומות כאמור, וכי בכך נמנע מלתת את דעתו במידה הנדרשת לנושא שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינת ישראל, ולשלום אזרחיה.
עוד הוכח, כי ביומיים הראשונים של האירועים לא נקט מר ברק פעולות מספיקות למניעת שימוש באמצעים קטלניים על-ידי המשטרה או להגבלתו. הוכח גם, כי מר ברק לא קיים את חובתו, בהיותו ראש ממשלת ישראל במהלך אירועי אוקטובר 2000, בכך שנמנע מלדרוש מן המשטרה או מן הממונים על פעולתה דיווח קונקרטי, מלא ומפורט, בכל ההקדם, על אופן פעולתה של המשטרה באירועים ספציפיים בהם נהרגו אזרחים או נפגעו קשה, ועל הסיבות לתוצאה קשה זאת בכל אירוע כזה.
